שיר:
הלביאה/ חיים ספטי

עוֹדֵךְ בְּחַיַּי, זִכְרוֹנִי נוֹקֶבֶת

שְׂרִיטוֹת אַהֲבָתֵךְ בְּלִבִּי צוֹרְבוֹת

אֶל סַלְעֵךְ כָּפוּת, רֹאשִׁי עַל סַף מְאוּרָתֵךְ בְּלִי נוֹעַ

מַחְשְׁבוֹתַי מְדַמְּמוֹת מִצַּעַר קִרְבָתֵךְ

נְשִׁימָתֵךְ שׁוֹמֵעַ, רוֹאֶה גֵּוֵךְ

בַּאֲפֵלַת מְאוּרַת הַסֶּלַע כִּלְבִיאָה רוֹבֶצֶת

לֹא זָעָה, לֹא נָעָה, כַּחֲצוּבָה מִסֶּלַע נְחשֶׁת

עִם אֶבֶן הַסֶּלַע כְּגוּף אֶחָד נִדְמֵית.

 

מתוך: האהבה הלבנה / הוצאת כרמל