נַעֲלַיִם/ יעקב ברזילי

נַעֲלַיִם
עָמַדְתִּי מוּל חַלּוֹן רַאֲוָה
שֶׁל רִיבּוֹאוֹתֹ זוּגוֹת נַעֲלַיִם בְּאוֹשְׁוִיִץ
כְּמִי שֶׁרַגְלָיו מְמוּסְמָרוֹת
בְּעוֹד עֵינַי רוֹעוֹת בַּמַּרְאוֹת
קָרָה דָּבָר מוּזָר
נַעֲלַיִם הֵחֵלּוּ לָנוּעַ בְּקֶצֶב מִשְׁתַּנֶּה
אֲחַדוֹת לְאִטָּן כְּצָבִּים גוֹרְרֵי שִׁרְיוֹן עַל גַּבָּם
אֲחֵרוֹת נֶחְפָּזוֹת כִּצְבָאִים בִּמְנוּסָה
מִצְעָד נַעֲלַיִם
צוֹעֲדוֹת לְלֹא קַבָּיִים
נָעַל בְּצַד רְעוּתָהּ
כָּל אַחַת לִמְחוֹז חֶפְצָה
נָפְלָה עֵינִי עַל הַנַּעֲלַיִם שֶׁל אַבָּא
בּוֹרְקוֹת הָיוּ וַחֲלָקוֹת
כְּמִשְׁטָח הַחְלָקָה עַל קֶרַח
זִהִיתִי אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת
שֶׁל בַּת דּוֹדָתִי וֶרָה
מְקַפְּצוֹת כְּאַיָּלוֹת מְכֻשָּׁפוֹת בַּיַּעַר
וְהִנֵּה נַעַלַיו הַזְּקֵנוֹת שֶׁל סַבָּא
מְדַדוֹת לְאִטָּן
מִי יוֹדֵעַ לְאָן
אוּלַי בְּדַרְכָּן לְהִתְפַּלֵּל
בְּבֵית כְּנֶסֶת שֶׁנִּשְׂרַף
רָאִיתִי נַעֲלַיִם גַּנְדְּרָנִיּוֹת
כְּנַעַלֵי דֻּגְמָנִיּוֹת בִּתְצוּגַת אָפְנָה
נִתְקַלְתִּי בְּנַעַל שֶׁנִנְטְשָׁה
בִּידֵי בַּת זוּגָה
כְּמִי שֶׁנִּקְטְעָה רַגְלוֹ הַשְּׁנִיָּה
קוֹל פְּנִימִי לָחַשׁ לִי:
"שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעָלֶיךָ"
יָחֵף לִיוִיתִי
מִצְעָד הַנַּעֲלַיִם
וְכָל יַקִּירַי בַּצוֹעָדִים