סיפור:
בוגד ומתים/ נאור נאורי

הלילה החשוך והאפל , היקשה על הראיה. הירח לא נראה , ובנוסף העננים מסביב והגשם שעימם , ציירו מסכה שחורה  של חדר אימים.

"אנחנו זוג צעיר, סיפרה לי דפנה , נשואים רק שנתיים ואני בחודש השלישי, בעוד חודש יש לי יום הולדת"."

"והוא הבטיח לי חגיגה ראויה לשנה השניה שגילה שאני בהריון, לחשה בעצב.

"אבל מאותו היום הוא התחיל לצאת עם חברים 3 פעמים בשבוע, אף פעם לא הגבלתי אותו , כמו שלא רציתי שהוא יגביל אותי עם חברות" .

דמעות הציפו את פניה היפות. בסך הכל  ילדה בת 25

"ואז באחד מהימים", המשיכה בסיפורה," התקשר עודד החבר שלו וחיפש אותו. כאשר  הוא אמר שהוא הולך לעודד .  אין לי ספק שהוא נמצא עם מישהי , ההריון שלי דוחה אותו , אולי זה  בגלל שהשמנתי",

היא החלה לבכות.

"לא השמנת בכלל",  ניסיתי להקל עליה.

" באיזה ימים הוא יוצא ? הוספתי שאלה

"בראשון שלישי וחמישי,",  אמרה, " בעשר בלילה".

 

***

המבט שלי לא ירד מפתח הבניין של דפנה, לזהות פרצוף בחשיכה כזו ?

 ממש משימה הטלתי על עצמי..

דמות אפלולית יצאה  מכניסת הבניין .הדבר היחיד שעזר לי לזהות אותה היה הצעיף האדום.

 היא נכנסה לרכב  שהיה עם  מספר לוחית הזיהוי  שדפנה מסרה  לי

התקשרתי אליה  , ונסעתי מיד אחרי הרכב

הלו שמעתי את בכיה  החנוק של דפנה נחנק מצדו השני של הקו..

"הוא לבש צעיף אדום ??" שאלתי

"כן", השיבה  

"או קיי ,תחזרי לישון", עניתי

מכוניתו של אבנר ,בעלה של דפנה ,חצתה את רחובות תל אביב הריקים . היא החליקה והשמיעה רק את קולות הצמיגים שפיזרו לכל עבר  את מי הגשם.

 יש לו כנראה מאהבת מסודרת חשבתי לעצמי כשמכוניתו נכנסה לרחובות רמת אביב. ואז הוא נעצר ליד האוניברסיטה.

טוב זאת בטוח סטודנטית , גם בניחושים יש טעויות , טוב שאף אחד לא שמע את הניחושים שלי.

אבנר ירד ורץ אל תוך האוניברסיטה ונעלם בתוכה.

*****

"תהיי רגועה ",לחשתי לדפנה , "זה לא כל כך רע כמו שזה נראה. ואת חייבת לשמור על זה בסוד".

"או קיי",  לחשה בדמעות

הפעלתי את מכשיר הצילום.

"כוס אמק", נשמע קולה של נטשה , הסטאז'רית שלי ברקע האפילה , "כולי רטובה כמו שלא הייתי אף פעם , אתה תפצה אותי על זה בגדול!"

"בסדר גמור", עניתי,

"קבלי אותו ,הוא מגיע לכניסה לאוניברסיטה .את אחריו עד לאן שהוא מגיע.

לאחר מספר דקות נראה אבנר צועד יחד כשנטשה אחריו ואני אחריה , יורד למרתף הבניין ונכנס לחדר צדדי.

שלט קטן ובו רשום  היה "שטיפת גופות , היה ממוקם במרכז הדלת.

 המתנתי כ5 דקות ונכנסתי פנימה,

והוא היה מולי.

"את מי אתה מחפש ?? שאל אבנר

"רציתי לדעת אם הגופה של אחי הגיעה כבר",  אמרתי .

"מה  היה שמו?" שאל  אבנר

"רחמים נאורי!" שלפתי שם

לא אין כאן אחד כזה ענה .

"אתה  מוכר לי", עניתי , " אתה לא גרפיקאי??

"כן נכון",  השיב ,"  אבל אני לא זוכר אותך".

"מה אתה עושה פה ?? שאלתי

"המצב קצת קשה ענה , צריכים השלמת הכנסה", השיב," אשתי בהריון , והבטחתי לה רכב ליום ההולדת , אז משלים כאן קצת  הכנסה...

"כל הכבוד", עניתי , "בהצלחה , אני אלך לחפש את אחי בבית חולים אחר".

"ראית איזה גבר," רטנה כלפי נטשה כשיצאנו מחדר השטיפה" ,

" גם אני רוצה רכב ..

סרט הצילום הסתיים וטשטוש נראה ברקע

דפנה בכתה בהתרגשות עצומה

"תשמרי על זה בסוד אמרתי לה , משתי סיבות

אחת אל תהרסי לו את ההפתעה

ושתיים שלא ידע לעולם שאינך בוטחת בו"....

לימים התברר לי שדפנה ואבנר התגרשו אחרי 5 שנים נוספות , כשהסיבה הייתה דווקא דפנה שיצאה בלילות , ולא כדי לקנות מתנה לאבנר , אלא כדי לספק את עצמה במתנות.