שיר:
מהחלון שלחתי/ יוסי בובה

מֵהַחַלּוֹן שָׁלַחְתִּי

לִרְאוֹת הָקֵלּוּ הַמַּיִם.

תָּר אַחַר

שְׁאֵרִית שָׁמַיִם.

הֵגַפְתִּי תְּרִיסִים

צוֹפֶה בַּחֹשֶׁךְ

הַגּוֹאֶה, מֻפְקָר

לַלַּיְלָה, נֶעֱצַם

אֵלָיו עָדִין-עֲדִין

תְּאוֹם אֲפֵלָה

כֵּהֵה יֹפִי מְכַסֶּה

צַוָּאר בַּנְּשִׁיקָה.

גַּם בְּאֵין יוֹנָה

הַזְּמַן נִצַּל מִכִּלְיָה

וּמְשַׁחְרֵר טֶרֶם רִצּוּי

אֶת רוֹכֵב הַשֶּׁמֶשׁ

הָאַכְזָר, לֶאֱנֹס חַלּוֹן

בָּאוֹר, כּוֹאֵב כְּחַיָּה

דהומה

שֶׁנִּדְרְסָה בְּכוֹחַ.

לֹא, לֹא קָלוּ הַמַּיִם

רַק מָעֲטוּ

עַד אֵין.