שיר:
הזמן נעלם/ אורליה לאסאק מאוקסטינית אמיר אור ואורליה לאסאק

 

הַזְּמַן נֶעֱלַם

לְתוֹךְ שְׁבִילֵי הָאֲוִיר

שָׁם פְּנֵי יַלְדָּה,

צִפּוֹר בְּלִי גּוּף –

עָפוֹת.

מֵעֵינֶיהָ פְּנִינָה שְׁחוֹרָה

נִמְלֶטֶת לִשְׁמֵי אִיקָרְיָה,

הִיא בִּתּוֹ שֶׁל הָאַיִן

שֶׁהוֹרִישׁ לָהּ פֵּרוּר שֶׁל

לַיְלָה בְּלִי יָרֵחַ שֶׁנּוֹתַר

עַל שְׂפָתֶיהָ.

הִיא לְעוֹלָם לֹא תִּגַּע בָּאֲדָמָה

לְעוֹלָם לֹא תִּתְרוֹעֵעַ עִם הָאֶבֶן

אוֹ עִם הָעֵצִים

אוֹ עִם הַמַּיִם שֶׁהִבְהִילוּ אוֹתָם.

הִיא נִשְּׂאָה לְמִפְלָץ, חֲלוֹם שָּׁוְא

שֶׁנָּמוֹג בְּרוּחַ.