מאמר:

להצליח במבוכי משחק החיים/ ד"ר ברכה קליין תאיר

להצליח במשחק מבוכי החיים/ ד"ר ברכה קליין תאיר

ציור קנדינסקי 83

אנחנו מוערכים בעיני הקוסמוס "בהתאם לעוצמת התדר שלכם והבנת משימתכם" ("ספר הידע", 9/98). סרגל הערכה שכזה צריך להיות גם סרגל הערכה של הורים או מחנכים את ילדיהם, של מנהלים את עובדיהם, של ארגונים. צמיחה, התחדשות, השתנות, טיפוס, השגיות מבטאים הלכה למעשה את עוצמת התדר שהשיגו = עוצמת השפעה = עוצמת מגנוט = עוצמת ידע האמת. הסרגל מבטא את הרצינות שלנו, המחויבות, המאמץ, האומץ והביצוע (להיות מחונני עשייה).

עוצמת תדר מושגת על ידי עוצמת אנרגיות מוח (ארגונים בנויים מאותם מרכיבים כמו האדם). ככול שעוצמת אנרגיות המוח גדולות יותר (מנהיגות בשלוש בארגונים), כך אנחנו מצליחים להעשיר את המילון הפנימי, לפתוח צפני ספריות ידע ויכולות, לחולל את בריאות התאים (האגפים/מחלקות), להעצים את אנרגיית הקונדליני, ולדחוף את התודעה אל עבר ממדי מציאות גבוהים יותר (יקום האור, הידע, הפוטנציאל). התודעה מביאה אל מחולל המוח אנרגיה עוצמתית חדשה שמתגברת את הרטטים וחוזר חלילה. אם לא ידעתם אז כדאי שתבינו לעומק את המשפט הבא: האנרגיות הופכות לנוגדן הטוב ביותר הקיים. בריאות אדם או ארגון ניזונה מהמעגליות ששרטתי לעיל.

וכי למה, היום יותר מתמיד, אנחנו זקוקים להטענות?

מאחר והתוכנית החדשה לאבולוציה מאפשרת היום לכולנו לפתוח שערים רבים, לטפס ולהגיע לקומה ה-100 – יקום 2 ולממש את היותנו יצור אנוש עילאי, הדומה לבורא. כאשר שער נפתח, מתגלים מסדרונות לעתים רחבים,  לעתים צרים, לחלקם ישנן דלתות נוספות לאחדים אין. מאחדים ניתן למצוא את הדרך החוצה ומאחדים לא (חוברת 6 ב"ספר הידע"). המסע בתוך מסדרונות השער שנפתח אינה פשוטה. מהו ה- GPS  החדש? וגם כאשר כבר יוצאים ממנו, מגלים שער, שערים, חדשים נוספים שיש לפתוח. סך הכול עלינו לפתוח ולעבור דרך 24 שערי רקיע (18 ממדים על הפלנטה; ממדים 3-7 + 4 ממדים עדינים במייצר המעבר + 2 ממדים ביקום חדש; ממדים 8-9). כל שער שאנחנו מצליחים לפתוח ועוברים דרכו, אנחנו הופכים ליצורי אנוש אמיתיים יותר. אחרי השער ה-24 אנחנו הופכים ליצורי אנוש עילאיים (ממד הקובייה – ממד 10).

מי שלא הוכשר לפתוח מנעולי שערים, למצוא את ה- GPS  שלו ולעבור בשלום את המסע בתוך מבוכי השערים (המבחנים), חווה קשיים גדולים בחיים בכל תחום ותחום. הכשרה משמעה להגביר את: חוללות המוח – אנרגיית הקונדליני – התקרבות לגוף המהות (גוף האור ה- 7) – פרישת כנפי התודעה אל עבר ממדים גבוהים יותר, עד שנשיג תודעת מהות – ה- GPS  הקוסמי ונהיה ראויים לחצות את המייצרים אל עבר היקום החדש– יקום 2 = הקומה ה-100. הדרך אל תודעת מהות מלווה בצמתי החלטה/עשייה רבים בהם רובינו מוצאים את עצמנו חסרי אונים או בגלל בורות או בגלל שאיננו מצוידים כראוי. בכל צומת של החלטה, עלינו להפעיל תודעה – בינה – תבונה - היגיון – מצפון – מודעות – מלוא ההבנה – רעיון, ולקבל את ההחלטה הנכונה ביותר (מרכיבי ה- GPS). זו טכנולוגיה עוצמתית שלצערי, רובינו עדיין לא מסוגלים להפעיל מאחר והכברות שלנו בעלות חורים גדולים. 95% מכול התנסות או ידע חדש זולגים החוצה וממשיכים לקבע את הפער בין 'לדבר על' לבין 'לעשות את'. כלומר, היכולת שלנו להתקדם בתוך מבוכי השערים שפתחנו ולפתוח שערים חדשים, היא מצומצמת ולכן, רובינו חווים שוב ושוב תסכולים, פחדים, לוחמנות, היכנעות, מאבקים, ייסורים.

מי בכלל מכשיר אותנו לפתוח מנעולי שערים ולהפעיל את ה- GPS  הקוסמי = תודעת מהות; ההורים? אנשי החינוך? המנהלים בארגונים?

כולנו חייבים להתעורר אל עבר הנתיב האוניברסלי, לעבור מבעד למדיום של ברירה והיטהרות על מנת שנוכל לפתוח 24 שערים. כולנו חייבים להחליף את ההשקפות הישנות שלנו בהשקפות של מציאות חדשה. כולנו חייבים לעבור מתודעה פרטנית/אגואיסטית/לתועלת אישית (פרדיגמת האינדיבידואל), לתודעה מוכללת/מהותית/לטובת המכלול (פרדיגמת האחדות). רק היטהרות, החלפת השקפות, שבירת תקרות זכוכית, השגת תודעת מכלול, יבררו אותנו אל עבר ממדים אוניברסליים עוצמתיים ומשם נוכל למשוך עוצמות אנרגיה, אמת וידע ההכרחיים להמשך הטיפוס אל עבר שערים חדשים. ככול שנטפס גבוה יותר, נשיג הבנה עמוקה לגבי כל המתרחש בחיינו ונדע איך להתגבר מבלי להיצמד רגשית. אם נבחר להישאר בהבנה שטוחה ולא לזוז מאזור הנוחות שלנו, נאבד מעוצמת ההתפתחות...נאבד מעוצמת ההחלטות...נאבד מעוצמת ההישגיות. נזמין לחיינו מצוקות.

עד היום כל כתבי הקודש ופילוסופיות המזרח האירו אותנו, ניקו אותנו והכינו אותנו להגשמה דתית (18 שערים = תדר תודעה 72...אבולוציה אופקית שחיזקה אמונה מעל דעת). לכן צודקת חלקית היהדות האורתודוקסית כאשר היא טוענת שבמשך 4000 שנים שמרה התורה על העם היהודי. כעת, כאשר "הכוס" הארצית – דתית התמלאה, בעצם הסתיים עידן הדתות ומתאפשר לנו לקבל ידע אוניברסלי, לטפס   ולהשיג תודעת מהות (אבולוציה אנכית). המשך הלעיסה של הנתיב הדתי-ארצי כאשר "הכוס" מלאה, לא מועילה לדבר. מי ש"כוסו" הארצית-דתית עוד לא התמלאה,  יקצין את דעותיו הדתיות או יחזור בתשובה (מגמה שמתגברת בעולם כולו).  מי "שכוסו" התמלאה (נפתחו 18 שערים), חייב לעבור להתפתחות בנתיב האוניברסלי העוצמתי יותר ולהשלים את המסע לפתיחת 24 שערים. זהו נתיב המדע והלמידה שמתמקד בעיקר בפתיחת 6 השערים האחרונים והעוצמתיים ביותר (להשיג תדר תודעה 76 שהיא תודעת מהות).

אלא שבשונה מהעבר (פתיחת 18 שערים) בו נשענו על חסדי האל, בנתיב האוניברסלי (פתיחת 6 שערים) נותרנו לבדנו עם האחריות הבלעדית לנתיב החיים שלנו. כל אחד לוקח אחריות על נתיבו שלו בלבד וחווה במהירות הבזק את תוצאות חוק סיבה-תוצאה. אם בעבר עוד איכשהו יכולנו להתנהל בתוך הפער בין 'לדבר על' לבין 'לעשות את' מאחר וקצב השינויים היה איטי, היום, מאחר והזמן הואץ בגלל ששערי ממדים גבוהים יותר נפתחו, אנחנו נדחפים למרחבים בעלי תהודה שונה ועוצמתית יותר = רף האבולוציה הועלה, הפערים בין 'לדבר על' לבין 'לעשות את' חייבים להצטמצם (חייבים להפוך למחונני עשייה). מאחר ולא הוכשרנו לתהליך זה, רובינו חווים דכדוכים שמתגברים ותסכולים שמתעצמים. אם נשארנו עם "הכוס" הארצית-דתית, הרי שנפנה תחינות, תפילות, ונעלה קורבנות כדי לרכך איזשהו גורם עליון וחיצוני לנו. אבל אם נבחר להתעורר ונסכים לשנות את התודעה – מחשבות שלנו, הרי שנצליח לצאת מהתוהו ובוהו הארצי ונתחיל לטפס.

כול מה שתיארתי לעיל משקף 'טכנולוגיה' מרתקת לפתיחת שערים, הדומה לפעילות מעגל חשמלי. אם נבין אותה, נקצר תהליכים כואבים, נמצא את דרכנו מהר בתוך מבוכים, נצליח לטפס ולהגיע להישגיות משמעותית.

התוכניות האלוהויות לאבולוציה: מדיטציות, דתות, הנתיב האוניברסלי יוצאות אל הפועל כאשר הן נכנסות למעגל. תוכניות אישיות או תוכנית הנשמה שלנו יוצאות אל הפועל כאשר הן נכנסות למעגל. כל התוכניות הארגוניות – עסקיות – חינוכיות יוצאות אל הפועל כשהן נכנסות למעגל. המשמעות היא שהן נבחנות על פי חוק סיבה – תוצאה. אם הפכנו למחונני עשייה, סימן שהשגנו הבנה עמוקה (תודעת מהות) לגבי הדברים ודרך תפעולם ולכן הפער בין 'לדבר על' לבין 'לעשות את' צומצם. אם רחוקים אנחנו מהתכנון (עדיין אוחזים בתודעה פרטנית ארצית), זו הזמנה לבדוק את אשר קורה על "לוח החשמל – על המעגל החשמלי" שלנו. כי בדרך כלשהי אנחנו גורמים לקצרים או לשריפת נתיכים שמונעים מאיתנו צמצום הפער והשגת תודעת מהות. להכניס/להוציא מהמעגל זהו ביטוי מאוד דומיננטי וייחודי הלקוח מ"ספר הידע" שהוא ספר טכנולוגי לאבולוציה. 

בואו ננסה להבין לרגע את המשמעות של מעגל חשמלי:

מעגל חשמלי הנו אוסף נגדים, קבלים, סלילים, טרנזיסטורים שמחוברים ביניהם בעזרת מוליכים בצורה שמאפשרת זרימה של זרם חשמלי ביניהם. מעגל הוא בעצם מסלול התנועה של אלקטרונים. יחד עם זאת, כדי שהמעגל יעבוד = תנועה רציפה של אלקטרונים שיביא למשל אור, הוא חייב להיות מחובר למקור אנרגיה (בעזרת מקור כוח - סוללה, מקור זרם או מנוע), ובתוך המעגל עצמו צריך להיות לפחות מסלול אחד סגור העובר דרך מקור האנרגיה (אלקטרונים זורמים ממקור זרם אל המעגל ובחזרה). ללא אנרגיה (ללא זרימה רציפה של אלקטרונים) לא יהיה זרם במעגל ואי אפשר יהיה להפעילו וליצר את התוצאה הנחפצת. אם כן, כישלון בביצוע תוכנית כלשהי משמעו שהתוכנית נותקה מהמעגל (קצר, שריפת נתיך, עומס יתר, ניתוק מכוון) או לא חוברה נכון במעגל.

מהו מקור האנרגיה אליו המרכיבים שאנחנו במסלול הסגור מחוברים?

'לוח החשמל' שאנחנו מורכב מכל המרכיבים הפיסיים שבונים את הכלי שאנחנו וכן מכל התפקודים האנרגטיים הנלווים אליהם. יחד עם זאת, 'המעגל הסגור' הוא המעגל שרכיביו מכילים את התכלית הקיומית שלנו, תוכנית המהות או הנשמה אותה באנו לבצע (כולל יעדים ותשלומי קארמות). אם המעגל הסגור מחובר נכון למקור אנרגיה – הפוטנציאל שלנו המחכה למימוש בכוללות הרוחנית, הרי שהפער בין המדיום בו אנחנו נוכחים (ממד 4) לבין עוצמת המקור שלנו שבכוללות הרוחנית (הגן האצילי, ממד 8), הולך ומצטמצם. כאשר אנחנו מצליחים להפעיל במודע את התוכנית הזו שלנו ולהתחיל לטפס ולצמצם מרחקים, סימן הוא שהמוליכים שמחברים את רכיבי המעגל הסגור שלנו: תודעה – מחשבות – בינה – היגיון – מודעות, מחברים נכון והם יוצרים את קואורדינטות המוח שמאפשרות לנו לאחד את אנרגיית המהות עם האנרגיה הגופנית, שהיא אנרגיית הקונדאליני, את תודעת המהות עם מהות התא, ולהצליח לפגוש את עצמנו העילאי מחדש. "עוצמת גן המהות שלכם היא העוצמה היחידה המחברת אתכם לעוצמה האוניברסלית...ככול שתפעילו יותר את מחולל המוח שלכם, צעדיכם יהיו גדולים יותר" ("ספר הידע", 12/131). כלומר, אנחנו הופכים למחונני עשייה. "אתם הופכים להיות הדבורים שאצות לדבש, או לעש שאץ אל עבר האור" ("ספר הידע", 12/134).

המוליכים שמחברים את רכיבי המעגל הסגור שלנו, משפיעים על ביצועי התכנים השונים של התוכניות השונות גם של נשמתנו וגם של התוכניות שקבענו להשיג בתחומי החיים השונים.

התודעה (כוח צנטריפטלי) מביאה אל מחולל המוח דלק עוצמתי וחדשני (אנרגיות, ידע) מהממדים שאת שעריהם הצליחה לפתוח. הדלק גורם להאצת חוללות המוח, ההאצה משפיעה על חוללות האנרגיה הקונדליני וזו משפיעה על התאים. הם מזדככים (נפתחים יותר צפני ידע) ומקרבים אותנו אל הגוף ה- 7 גוף המהות שלנו. ככול שהתאים בריאים יותר ואנרגיית הקונדליני שהיא האנרגיה הפיסית שלנו (אנרגיית החיות) מסתחררת מהר יותר, נוצר שדה מגנטי (הילה) שמסוגל לדחוף את התודעה לממדים גבוהים יותר (כוח צנטריפוגלי)  ולהביא משם מחשבות עוצמתיות יותר שמחוללות את המוח מהר יותר, וחוזר חלילה. "תודעה שאינה יכולה למצוא את המדיום שלה, נידונה להיות באזיקים כל החיים" ("ספר הידע", 12/127).

כלומר, בשונה ממערכת אלופואטית שהיא מעשה ידי אדם, כמו המערכת החשמלית בביתנו שפועלת בהתאם לפקודות שנתנו, המערכת האוטופואטית שאנחנו (מערכות חיות שבוראות את עצמן בכל רגע מחדש): מעגלי אינטראקציה אינסופיים, רמת אוטומיה/חופש גבוהה, לקיחת אחריות על ייחוס עצמי והתחייבות להיות ביצירה עצמית תמידית (צמיחה, התחדשות, השתנות, טיפוס), מפעילה בכל רגע ובכול צומת של החלטה את השאלה: 'למה אנחנו נותנים כוח ולמה'. כלומר, כמערכת אוטופואטית, השאלה מניעה את התנועה של המוליכים תודעה – מחשבה – בינה – תבונה - היגיון – מודעות – מצפון – מלוא ההבנה, ומאפשרת להם להשיג עוצמות חדשות וצמצום הפער בין 'לדבר על' לבין 'לעשות את', או בין האישיות שלנו למהות המלאה שלנו שבקומה ה-100/ יקום 2/ הכוללות הרוחנית. כאשר אנחנו לא ממשים את מהותנו האוטופואטית ולא מתנהלים כבוראים ביום יום (עושים הכול על מנת לממש את התוכנית אותה באנו לחוות בחיים אלה), אנחנו משמרים את הנתק בין זהותנו לבין מקור האנרגיה שלנו שבכוללות הרוחנית. באמצעות מחשבות הרסניות ותודעה פרטנית – אינדיבידואלית מקובעת, אנחנו מרעילים את החיבורים בין המרכיבים (זו גם המשמעות של מחלות).  ככול שהנתק נמשך, כך אנחנו נדרשים ליותר כוח, ליותר משאבים, ליותר כסף, ליותר זמן, ליותר מאמץ כדי להשיג דבר מה. אנחנו הופכים למשועבדים!!!

זוהי גישה טכנולוגית מאוד ממוקדת, מאוד קריסטלית, מאוד רווחית. מה שמרתק בגישה המאוד חדשנית הזו שהיא מתעלה במהירות מעל הצורך לחפור בלשון הילדים, מעל הצורך להשקיע מאמצים ואנרגיות בלתקן, מעל העולם הרגשני המקבע (נצמד, שופט, מבקר), מעל  תכנים ארציים שמוגבלים לחור מנעול וששוברים את שבבי המעגל וגורמים לתוהו ובוהו. אם מבינים אנחנו את מנגנון המעגל הסגור, הרי שאז אנחנו דואגים להיות בתנועה אינסופית של טיפוס...של יבוא – יצוא אנרגיות...של פתיחת שערים חדשים. התכנים הבעייתיים בלאו הכי יעברו טרנספורמציה. זוהי יצירתיות!!! זוהי יכולת בריאה!!! וכל אחד אחראי לנתיבו שלו עצמו בלבד!!! אף אדם אינו יכול לצאת מהמעגל העצמי שלו ולתקוף או לבקר מעגל אחר (בדיוק כמו בלוח חשמלי).

כאשר אנחנו בתודעה דחוסה, נאחזים במוכר ובידוע, פועלים פרטנית – רווח אישי, ביקורתיים, שופטים, משווים, שליליים, אנחנו מעצימים בעיות אישיות, תוהו ובוהו, יוצאים מאיזון, וגורמים לקצרים בלוח המשימות שלנו ולקיבעון (יותר חומר-זמן-מאמץ-כסף). אנחנו מגדילים את הפער בין 'לדבר על' לבין 'לעשות את'. כאשר אנחנו באים עם אהבה, התכללות, סובלנות, אורך רוח, אנחנו מאיצים את פעילות המעגל ומשיגים עוצמה, השפעה, תכלית (יותר אנרגיה, חיות, מיקוד). כלומר, התנועה בין הרכיבים על "לוח החשמל" הקיומי שלנו משתנה בהתאם להתקדמות האבולוציונית שלנו = ההתפתחות האוטופואטית של המעגל הסגור: תודעה – בינה – היגיון – מודעות וחיזוק הקשר עם מקור האנרגיה שהיא הכוללות הרוחנית שלנו.

לכן מאוד חשוב לוודא שהאמונה – כוונה – רצון - נחישות שלנו מחוברים למעגל הסגור. אם יש עיכובים בתהליך ההישגיות, סימן שהבינה שמווסתת את פעילות המעגל, שמה מחסום  לקונדליני עד שתושג ריבונות על העצמי. כלומר, עד שנצליח להחזיק את האישיות, את התודעה הפרטנית – אינדיבידואלית (תועלת אישית) תחת שליטה. כי רק אז ניתן לחבר בין בינה-תבונה-מודעות ולהשיג את בינת הלב (תודעת מהות). ואז אנחנו חוסכים את ההתנסויות הארציות הכואבות והמדכאות.