כְּפֶרַח קַיִץ אַתְּ / חַיִּים סֶפְטִי

כְּפֶרַח קַיִץ אַתְּ בְּעֶרֶב זֶה שֶׁל חֹרֶף

פֶּרַח שֶׁמֶשׁ זָהֹב וְאַבְקָנִים בּוֹ שָׁנִי וּתְכֵלֶת

בְּיָפְיֵךְ לוּ יָכֹלְתִּי לְהָזִין עֵינַי בְּאַרְבַּע עוֹנוֹת הַשָּׁנָה

שָׁעָה שָׁעָה יוֹם וְלַיִל

לֹא לַחְדֹּל מֵהַבִּיט בַּיֹּפִי הַזֶּה הַשִּׁמְשִׁי, הַשְּׁמֵימִי

לוֹמַר לָךְ שֶׁיָּפָה אַתְּ, כְּלִילַת שְׁלֵמוּת שֶׁל יֹפִי

וְלֹא אוּכַל לוֹמַר לָךְ בִּשְׁנוֹתַי הַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם

וְאַתְּ בְּעֶשְׂרִים שְׁנוֹתַיִךְ כִּמְדֻמֶּה

פּוֹרַחַת בְּתוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ.