ההדרת מדרש חמדת ימים/ ד"ר יהודה עמיר
לאחרונה נתבשרנו על יציאה לאור של מהדורה חדשה ערוכה ומעודכנת של מדרש "חמדת ימים" על התורה לאביר השירה והמקובל האלוהי הר"ש שבזי. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת עלה בידי ידידנו ציון בר-מעוז להפיק יצירה יפה ורבת עניין, כיאה לערכו של המדרש ולכבודו של המחבר-המלקט הר"ש שבזי. בחמשה כרכים מקופלת חכמתו של שבזי לא רק בענייני מקרא ומדרש, אלא גם בהלכה, בחכמת הקבלה, הרפואה והמדע, גורלות ומזלות וכיו"ב.
עבודותיו של בר-מעוז מתרכזות סביב המורשת הספרותית של חכמי דרום תימן, וכבר ההדיר זו הפעם הראשונה בשנת תשנ"ב את הספר "בית תפלה" לרב שלמה בן סעדיה בן המאה הי"ז, הלא הוא "בכי"ץ ילוד חזמ"ק" הידוע לנו מהשיר "שמע האל עניני בתפלה".
מהדורת בר-מעוז ל"חמדת ימים" היא גאולה של ממש לספר חשוב זה שהיה נפוץ בתימן בעשרות מהדורות שונות של כתבי יד. המהדיר היה צריך לתור אחרי כתבי היד, ולברור את הנוסחה האחרונה והמעודכנת של החיבור.
הכנת המהדורה הזאת התמשכה זמן רב, כיון שהמהדיר היה צריך להתחקות אחרי כל מידע העשוי לשפוך אור על החיבור ועל מחברו. לשבחו ייאמר שאכן עלה בידו להוסיף על הידוע לנו ולחשוף בפני הקורא ידיעות ביוגרפיות על שרשי משפחת משתא-שבזי ושושלתה וכן ידיעות ביבליוגרפיות על מקורות המדרש והמהדורות הקודמות שלו.
גם הפעם מתגלה הפייטן המקובל במלוא גדולתו וידיעותיו המופלגות בפינות התורה, המדרש והקבלה.[1] מבעד למסכת העשירה של המדרשים לכל התורה מבצבצת אשיותו המיוחדת של הר"ש שבזי כדמות מרתקת ומדבקת. ככל שאתה מהפך במדרשים שאגר כאן, אתה מגלה דמות מיוחדת במינה של איש דל ורש מבחינה חומרית, אך בעל צמאון אדיר ותשוקה לאין קץ לחתור לעומקה של תורה ולהאיר את פסוקיה באור יקרות. מי שעמד עד כה משתאה לנוכח עושרה הרב של שירתו, רמתה הספרותית, עושר לשונותיה ועומק רעיונותיה, עשוי גם הפעם להתפעם מלמדנותו הרבה של האיש שלבו "בער כמו סנה". אכן, לא בכדי זכה האיש להתעטר בעטרת פאר של יהדות תימן לדורותיה.
אם עד כה נעתק המדרש לעצמו, ללא פסוקי התורה, הנה הפעם השכיל המהדיר להדפיס גם את כל חומשי התורה במתכונת מלאה בליווי תרגום אונקלוס ורש"י, וסמיך ליה מדרש "חמדת ימים", ממש עטרת פאר. בנוסף צירף את פירושיו להפטריות.
ניכר בו במהדיר שהשקיע את כל מרצו והשתדל במאד מאד להוציא מלאכה מתוקנת ומהודרת, מתוך הערצה ואהבת אמת לבעל "חמדת ימים". אף הוא, המהדיר, הוסיף מדור משלו "מעיני חמדה" המוקדש בעיקר למראי מקומות, להבהרת עניינים ולהכוונת הקורא במקומות הדרושים.
- 2 -
המבוא המקיף על הספר ועל תולדות מחברו ודרכו הפרשנית, המפתחות הרבים והמפורטים, הנספחים וצילומי הפקסמיליה ש"נשתלו" בין בתרי החומש – כל אלה קובעים ברכה לעצמם, ומעידים פעם נוספת על ההשקעה העצומה בההדרת המדרש והקפת המדרש ומחברו מכל צד ומכל פינה. מבחינה זו ראויה מהדורה זו להקרא "אוצרות שבזי" וכל הרוצה יבוא, ילמד ויפיק תועלת ממורשתו הרוחנית של אחד הענקים שקמו ביהדות תימן.
עוד ראוי לציין אי אלו פרטים "טכניים" המקילים על הלומד, דהיינו איכות ההדפסה, הנייר הדק והקל, הפורמאט הנוח לאחיזה והכריכה המהודרת, כל אלה מוסיפים לאיכות המהדורה שהיא קלה ונוחה לשימוש.
היחס לרמב"ם
המהדיר מציין עובדה מעניינת מאד, ואף מפתיעה. מתברר כי מרן יוסף קארו אינו נזכר כלל ב"חמדת ימים" לשבזי, אף כי בימיו כבר היה ה"שולחן ערוך" ידוע בתימן.[2] לעומתו הרמב"ם שהמחבר מרבה לצטט בהרחבה רבים מפסקיו, ואף מכנהו "הרב האלוהי משה בירב מימון".[3] עובדה זו מזכירה לי שגם המשורר ר' יוסף בן ישראל, בן משפחתו הקשיש של שבזי, מגלה זיקה מיוחדת לרמב"ם ולכתביו. בשיר שבח מיוחד, "למוד תורה אשר לומד", שהוא מקדיש לשני גדולי הפוסקים, הרמב"ם והר"י קארו, הוא מקדיש את רוב השיר לאשיותו ולמפעלו של הרמב"ם. בהמשך השיר הוא אמנם מקדיש מחרוזות אחדות לר' יוסף קארו, אולם את סיום השיר הוא שומר לרמב"ם. מעמד הבכורה שהוא מעניק לרמב"ם בולט גם בשיר אחר של יוסף בן ישראל "ידיד עליון שמע מני דברים". בשיר זה אינו מזכיר לא את השו"ע ולא את הזוהר, אלא מדגיש את חשיבות הלימוד ב"חיבור" לרמב"ם: פְּתַח לִבָּךְ לְמוֹד חִיבּוּר לְהָרַמְבָּ"ם / בְּמִשְׁפָּטָיו וְהִלְכּוֹתָיו סְדוּרִים[4].
תיתי ליה לציון בר-מעוז על התקנת מהדורה זו של "חמדת ימים" הנמצאת עתה בהישג ידו של כל אדם. מהדורה זו פותחת שערים ללימוד מעניין ולכניסה לעומקה של תורה. הבה ונדלה ממעיינות החכמה שהותיר אחריו אבא שלם שבזי זת"ע.
