עליבות/ רון גרא 

הִיא יָדְעָה  לְהוֹשִׁיט

יָד  זְעוּמָה

אֵלַי !

 בְּמַבָּט מִתְחַנֵּן

לִפְרוּטָה

הִבַּטְתִּי בְּרִקְמַת גּוּפָה הַכָּמוּשׁ

הַכָּפוּף

מִן הַמַּסָּע הָאֵינְסוֹפִי בָּאַשְׁפַּתּוֹת.

עֵינֶיהָ עִוְּרוֹת לְמֶחֱצָה.

הוֹשַׁטְתִּי לָהּ שְׁטַר בֵּן 20 שְׁקָלִים

(לֹא הָיָה לִי עוֹד )

הוֹשִׁיטָה שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת  אוֹהֲבוֹת וְדַלּוֹת

לְחַבְּקֵנִי.

נִרְתַּעְתִּי מִגֵּיהִנֹּם חַיֶּיהָ

וְנוֹתַרְתִּי דָּלִיק

מִן  הַבְּעֵרָה  שֶׁהֵפִיחָה

בִּי

וְהַמְּזִינָה אוֹתִי עוֹד

וְעוֹד .