רגעים/ אלי אביר
 

מַבָּטֵינוּ מַעַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, נִפְגָּשִׁים

סוֹרְקִים, קֶרֶן לֵיְזֶר רְגִישָׁה, בּוֹחֶנֶת שְׂפַת גּוּף

אֲבָרִים פְּנִימִיִּים, נִישֵּׂאנוּ עַל גַּלִּי רוּחַ הַשָּׁרָב

יָצָאנוּ לַטִּיּוּל בַּמֶּרְחָב, לֹא נוֹגְעִים, לֹא נוֹתְנִים יָדַיִם,

רַק הַמַּבָּטִים מְהַלְּכִים שְׁלוּבִים

צוֹלְלוֹת יְרֻקּוֹת מֻסְווֹת בְּמַעֲמַקִּים, יְרֻקִּים, אֲנָשִׁים

לֹא רוֹאִים אוֹתָנוּ, חַתְרָנִיִּים,

יוֹדְעִים בִּתְנוּעַת רֹאשׁ בִּלְתִּי נִרְאֵית,

מַסָּעוֹת זְמַנִּיִּים, אֲנִי אֶגְרֹר אוֹתְךָ עַל הָרִצְפָּה,

שׁעֲרוֹתַיִךְ הַחוּמוֹת יִהְיוּ לִי לְמוֹשְׁכוֹת, סְטִירוֹת,

אַתְּ תְּרוֹצְצִי אֶת גֻּלְגָּלְתִּי,

תִּנְעֲצִי בְּבִטְנִי אֶת עֲקֵבַיִךְ הַדַּקִּים,

 שָׁנָה, שְׁנָתַיִם, חָמֵשׁ שָׁנִים, אַחַר כָּךְ נֵצֵא לְמַסָּעוֹת אֲחֵרִים,

בֵּינְתַיִם יֵשׁ לָנוּ רְגָעִים