רְאֵה פַּרְעוֹשׁ וּבוֹ רְאֵה נָא

מֵהַמְּעַט שֶּׁמֶּנִּי יִמָּנַע:

דָּמִי מָצַץ, שֶׁלָּךְ יָמוֹץ

דָּם שְׁנֵינוּ בּוֹ עֹרַב כִּי יַעֲקֹץ.

כִּי אֵין זֶה חֵטְא פְּרִי נָכְלוּלִים,

אֵין זוֹ בּוּשָׁה, אֵין זֶה אָבְדָן בְּתוּלִים,

הוּא לֹא חִזֵּר וְנִתְרַצָּה,

פֻּטַּם בְּדָם שְׁנַיִם, שָׁמַן,כָּשָׂה,

וְזֶה, אֲבוֹי, יוֹתֵר מִשֶּׁלָּנוּ יָצָא.

עֲצֹר, וְּנְצֹר שְׁלֹשָׁה חַיִּים,

בָּהֶם אֲנַחְנוּ כִּמְעַט נְשׂוּאִים.

פַּרְעוֹשׁ זֶה, הוּא, אֲנִי וְאַתְּ:

מִטַּת כְּלוּלוֹתֵינוּ, מִקְדָּשׁ מְעַט.

לַמְרוֹת הוֹרֵינוּ נוּכַל לִפְגֹּשׁ

זֶה אֶת זֶה, בֵּין קִירוֹתָיו שֶׁל גּוּף פַּרְעוֹשׁ.

בְּהוֹרְגֵךְ אוֹתוֹ, אֳנִי אָמוּת,

אַךְ לָמָּה לָמִית אוֹתָךְ ? חַיִּי, פָּשׁוּט,

בְּדָמַיִךְ: כָּךְ כָּתוּב, חָרוּט.

אַכְזָרִית, מֵאָז בְּזַעַם פִּתְאֹם

הַהֶאְדַּמְתְּ צִפָּרְנֵךְ בְּדָם שֶׁל תֹּם?

בַּמֶּה חֵטְא הַפַּרְעוֹשׁ וְאֵיךְ?

בְּטִפַּת דָּם שֶׁמָּצַץ מִגּוּפֵךְ?

וְאִם שָׂמַחַתְּ – לְאוֹת הַנִּצָּחוֹן,

לֹא בִּי- אָמַרְתְּ- לֹא בָּךְ פָּחַת הָאוֹן -

נָכוֹן, אַךְ מָה לִבֵּךְ נִפְחַד!

כְּבוֹדֵךְ לֹא יֶחְסַר וְלֹא יִפְחַת