בְּאַחַת עֶשְׂרֵה חֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ/ יעקב ברזילי 

(שִׁיבָה לִמְקוֹם הַשִּׁחְרוּר בִּ 13 בְּאַפְּרִיל 1945

                     כַּעֲבֹר 65 שָׁנָה)

הָרַכֶּבֶת עָצְרָה מִתַּחַת לַגִּבְעָה

נוֹשֶׁפֶת וְנוֹהֶמֶת

כְּמִי שֶׁהִגִּיעַ לְסוֹף דַּרְכּוֹ

קַטָּר זָקֵן גָּרַר קְרוֹנוֹת יְשָׁנִים

שֶׁאָבַד עֲלֵיהֶם כֶּלַח,

לֹא רְאוּיִים אֲפִלּוּ לִמְגוּרֵי סוּסִים.

מִי שֶׁהִזְדַּמֵּן לַסְּבִיבָה

הֶאֱמִין שֶׁנִּקְלַע לְבֵית חֲרֹשֶׁת לְסֵרָחוֹן

אַלְפַּיִם אַרְבַּע מֵאוֹת רָאשֵׁי בָּקָר מַסְרִיחִים

שֶׁנּוֹעֲדוּ לִשְׁחִיטָה

נִדְחְסוּ לַקְּרוֹנוֹת

כָּל הַפַּרְפַּרִים בַּסְּבִיבָה הִתְעַוְרוּ

מִסֵּרָחוֹן מַדְמִיעַ.

חֲמִשָּׁה יָמִים נָסְעָה הָרַכֶּבֶת הָלוֹךְ וַחֲזֹר

בֵּין בֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן לְשׁוּם מָקוֹם

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בֹּקֶר חָדָשׁ זָרַח מֵעָלֵינוּ.

בְּבַת אַחַת נִפְתְחוּ הַדְּלָתוֹת הַכְּבֵדוֹת שֶׁל הַקְּרוֹנוֹת

חַיִּים וּמֵתִים נִשְׁפְּכוּ בְּיַחַד

אֶל הַיָּרֹק הַמִּשְׁתּוֹלֵל בַּשָּׂדוֹת.

הַאִם הָיָה זֶה חֲלוֹם

אוֹ הַצָּתָה מְאֻחֶרֶת שֶׁל אֱלֹהִים?

כְּשֶׁזִּהִינוּ אֶת סֵמֶל הַצָּבָא הַאָמֶרִיקָאִי,

כִּנְשׁוּכֵי עַקְרָב שָׁעֲטְנוּ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה

לְנַשֵּׁק אֶת שַׁרְשְׁרָאוֹת הַטַּנְקִים

וְלַחֲנֹק אֶת הַחַיָּלִים מֵרֹב אַהֲבָה.

מִישֶׁהוּ צָעַק: "אַל תַּאֲמִינוּ זֶה רַק חֲלוֹם"

וּכְשֶׁצָּבַטְנוּ אֶת עָצַמְנוּ

כָּאָב לָנוּ בֶּאֱמֶת.

גַּם אִמָּא טִפְּסָה אֶל גִּבְעַת הַנִּצָּחוֹן

הִיא עָמְדָה בְּתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל פְּרָחִים וְהִתְפַּלְּלָה

מִתּוֹךְ הַתְּפִלָּה הַחֲרִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה בַּלֵּב

רַק מִלִּים בּוֹדְדוֹת הִסְתַנְנוּ אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם:

" וְכָאן… וְעַכְשָׁו… עַל פַּסֵי הָרַכֶּבֶת…

קָרוֹב… לַאֲרֻבּוֹת הַמָּוֶת…נָתַתִּי…

חַיִּים חֲדָשִׁים…לִילָדַי… וְהַיּוֹם הַזֶּה…

נוֹלְדוּ גַּם נְכָדַי… לְחַיִּים טוֹבִים…

אָמֵן… וְאָמֵן…