מֵהַטַּל שֶׁלְּמַעְלָה

גּוּפֵךְ נִבְרָא;

מֵהַוֶּרֶד שֶׁלְּמַטָּה

בָּחַרְתְּ אֶת הָנִּיחוֹחַ.

עַיִן שֶׁלְּמַעְלָה -

הַדִּמְעָה זָלְגָה מִמֵּךְ.

נִרְאֵית, לֹא נִרְאֵית,

שְׁזוּרָה בְּכֶסֶף.

בְּכֹחוֹתַיִךְ הִגַּעְתְּ לְבַדֵךְ

מֵהַזְּרִיחָה.

בְּגוּף מוּאָר

בַּטַּל, יָפֶה.

מֵהַטַּל שֶׁלְּמַעְלָה

גּוּפֵךְ נִבְרָא;

מֵהַוֶּרֶד שֶׁלְּמַטָּה

בָּחַרְתְּ אֶת הָנִּיחוֹחַ.

* דומיטרו וליה-משורר רומני, שיריו תורגמו לאנגלית, עברית ורומנית. ספרו הראשון בעברית "אודטה", מוקדש לזוגתו לחיים שנפטרה ממחלה קשה