שירה:

הרופא- מחברת אחת עשרה/ עמנואל הרומי 

אָמַר עִמָּנוּאֵל הַמְחַבֵּר:

בִּהְיוֹתִי עִם הַשָּׂר הַמְאֻשָּׁר הָיִיתִי מֻחֲזָק לְרוֹפֵא

וְאֵלַי יָבוֹא כָל אִישׁ לְבַקֵּשׁ לְחָלְיוֹ מַרְפֵּא

לֹא עָשִׂיתִי מְלֶאכֶת אֲדֹנָי רְמִיָּה

וְאֵלַי יֵאָסְפוּ לַחַיָּה

כָּל אִישׁ אֲשֶׁר לֹו פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָה

וַיְהִי הַיּוֹם וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים

בָּאוּ אֵלַי בְּבֵית הַשָּׂר רוֹכְבִים צְמָדִים

וַיֹּאמְרוּ אֵלָי שָׁלוֹם לְךָ אֲדוֹנֵנוּ הָרוֹפֵא שָׁלוֹם

גְּבִירָה אַחַת שְׁלָחַתְנוּ אֵלֶיךָ הֲלוֹם

כָּבֵד עָלֶיהָ חָלְיָהּ וְצִירָהּ

מִתְחַנֶּנֶת אֵלֶיךָ לָבוֹא עַד חֲצֵרָהּ

לָתֵת לָהּ רִפְאוּת וּתְעָלָה

כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ

וְאֵין דָּן דִּינָהּ לְמָזוֹר

וְאִם תִּהְיֶה לָהּ מֵעִיר לַעֲזֹר

כֶּסֶף וְזָהָב וּרְכוּשׁ לְךָ תִבְזֹר

וַיֹּאמֶר אֵלַי הַשָּׂר קוּם אֱזֹר מָתְנֶיךָ

וְלָלֶכֶת אֶל הַגְּבִירָה שִׂים פָּנֶיךָ

כִּי הִיא בַת נְדִיבֵי עַמִּים

מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים

וָאֵלֵךְ עִמָּהֶם בַּעֲצַת הַשָּׂר

וָאָבוֹא אֶל בֵּית הַגְּבִירָה בַעֲנָוָה וּבְמוּסָר

וְהִיא שׁוֹכֶבֶת עַל עֶרֶשׂ רַעֲנָנָה

תַּחְפִּיר בְּיָפְיָהּ הַלְּבָנָה

וָאֹמַר בְּלִבִּי עֵת לְחֶנְנָהּ

רְאִיתִיהָ יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה

וּלְסַפֵּר הוֹדָהּ כָּל לָשׁוֹן יִלְאֶה

וְעָמַדְתִּי בְּעַד יָפְיָהּ מִשְׁתָּאֶה

וָאֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הַגְּבִירָה בַעֲנָוָה

וּבְטֹרַח וּבְכֹבֶד רָאשׁ הֵשִׁיבָה הַנָּאוָה

וָאֹמָר לָהּ בִּתִּי אַל תִּירָאִי

כִּי צְרִי צִירֵךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת תִּמְצָאִי

אֹמַר לַצָּפוֹן תְּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי

וָאֶקְרַב אֶל הַגְּבִירָה לְמַשֵּׁשׁ דֶּפֶק זְרוֹעָהּ

וְהִיא לְהַרְאוֹת עַצְמָהּ צְנוּעָה

כִּסְּתָה פָּנֶיהָ בִשְׂמִיכָתָהּ

וַתָּלֶט זְרוֹעָהּ בְּאַדַּרְתָּהּ

וַתֹּאמֶר מַשֵּׁשׁ הַדֶּפֶק עַל הָאַדֶּרֶת

כִּי כֵן חֹק כָּל גְּבֶרֶת

וַאֲנִי בִרְאוֹתִי

כֹּחַ לֹא עָצַרְתִּי

וּפַלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינֵי לְבָבִי אָמַרְתִּי נִגְזַרְתִּי

וּבִכָּשְׁלִי עֵזֶר מְעַט נֶעֱזַרְתִּי

וְקַל חִישׁ הִתְאַזַּרְתִּי

וָאֶקַּח בְּיָדִי לְבֵנָה

וָאָשִׂים אוֹתָהּ עַל יַד יְמִינָהּ

וָאֶקַּח בְּיָדִי מַחְתָּה הָיְתָה שָׁם נְכוֹנָה

וָאֲמַשֵּׁשׁ בָּהּ עַל הַלְּבֵנָה

וָאֲהָתֵל בַּגְבִירָה וּבָעוֹמְדִים סְבִיבָהּ

וָאֹמַר חוּשׁוּ וָבוֹאוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה

קְחוּ לָכֶם מִקַּרְנֵי הַזְּאֵב מִשְׁקֹלֶת

וּמֵחֲלֵב הַתַּרְנְגֹלֶת

וּמִיץ הַשַּׁיִשׁ וְזֹהַר הַלְּבָנָה

וּמִצֵּל הַבּוֹר וְרֵיחַ הַלְּבוֹנָה

וְאֶחָד מִכֶּם יְמַהֵר וִיגַדֵּעַ

הַזָּנָב מִן הַצְּפַרְדֵּע

וְתַעֲשׂוּ מֵהֶם רְטִיָּה

לַחְבּשׁ בְּבֶטֶן הַצְּבִיָה

וְאִם הָרְפוּאוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בְּעֵינֵי הַצְּבִיָה כְבֵדוֹת

מִרְטוּ זְקַן הַיְלָדוֹת

וְשִׂרְפוּהָ בְּמֵי יַם סוּף בְּבַיִת בְּלֹא כִּבְשָׁן

וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן

וּבַעֲלוֹת הֶעָשָׁן בְּאַפָּהּ

תִּשְׂבַּע הַצְּבִיָה בְחֶרְפָּה

וְאַף אִם יִהְיֶה בְעוֹרָהּ שְׁחִין וְנִרְפָּא

וּקְחוּ מִשַּׂעֲרוֹת כַּפּוֹת יְדֵי הַצְּבִיָה הָעַדִינָה

לְגָרֶר בָּם לְשׁוֹנָהּ

הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ

בְּאֶפְרָתָה שְׁמַעְנוּהָ

וּבִשְׂדַי יַעַר מְצָאנוּהָ

וְלִרְפוּאַת מַחֲלַת הַצְּבִיָה נְתַנּוּהָ

וַיְהִי כְּכַלּוֹתִי לְסַפֵּר הָרְפוּאָה

הִנַּחְתִּי הַצְּבִיָה בְנֶפֶש נְכֵאָה

וָאֵצֵה מִשָּׁם בּוֹשׁ וְנִכְלָם