מאמר:
הנפילים הנשכחים ונסורת החגבים/ יוסף עברון
עשרה גרדומים העמידו השלטונות הבריטים בארץ ישראל ועוד שניים במצרים, לשנים עשר לוחמי המחתרות של האצ"ל והלח"י : שלמה בן יוסף, אליהו בית צורי, אליהו חכים, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, משה ברזאני, מאיר פיינשטיין, יעקב וייס, אבשלום חביב, מאיר נקר – הי"ד. שניים מהנידונים למוות: משה ברזאני ומאיר פיינשטיין שמו קץ לחייהם לפני מועד הוצאתם להורג. גם אחד מאנשי "ההגנה", מרדכי שוורץ, הוצא להורג בתלייה, אך אין מונים אותו עם עולי הגרדום – הוא רצח את חברו לאוהל, שוטר ערבי, כעניין אישי, וההגנה התנערה ממנו לחלוטין. כל דור רואה את בבואתו המשתקפת מראי תקופתו ושוכח שהוא אינו אלא תולדה של קודמו, של פעליו, של מחדליו;
מה יודע הנוער של היום על לוחמי המחתרות של שנות הארבעים?
קשר השתיקה לזכרם של עולי הגרדום ולוחמי המחתרות נמשך בתקשורת, בכנסת, ובממשלות ישראל 59 שנה לאחר כינון המדינה – ואין מוחה ואין פוצה פה. ומדובר בממשלה, שרוב חבריה שורשיהם בתנועה הלאומית הז'בוטינסקאית, ובחלקם צאצאי מנהיגי מחתרות האצ"ל והלח"י.
אף לא מילה על עולי הגרדום בתקשורת הממלכתית
שעות ארוכות צפיתי במסכי הטלוויזיה ביום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל והאזנתי רב קשב לשידורים על האזכרות בבתי העלמין הצבאיים בכלי התקשורת הממלכתיים. אף לא מילה אחת על עולי הגרדום וחללי לוחמי המחתרות. בבוקר יום העצמאות האזנתי לראיון חוזר עם חיים חפר על שירי הפלמ"ח (תמיד נעים לשוב ולשמוע את השירים שליוו אותנו במלחמת הקוממיות), אך היו גם שירים אחרים, שנוצרו בתאי המוות כשאיום הגרדום מרחף מעל לראשיהם של יוצריהם.
* יוסף ( עבו) עברון- עיתונאי, סופר, פובילציסט (1924 - 2014), כתבותיו, רשימותיו, סקירותיו ומאמריו זכו לעניין ותהודה גדולה בעומקם ובעוצמת הבעתם בעיתונים שבהם כתב.
אתר שבו ניתן למצוא את מאמריו ויצירותיו:-
