שיר:
חימה/ נטלי יצחקי

אָז, כְּשֶׁנִמְלֵאתַ בַּחֲמָתְךָ
כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לְךָ סוֹגֵר וּמִכְסֵה,
חִפַּשְׂתִּי בְּפָנֵיִךָ אֶת
מִי שֶׁבֶּרֵךְ אוֹתִי עַל מִלוֹתַיי הַכְּתוּבוֹת.
אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהִבִּיטוּ בִּי לְאַחַר זְמַן
וְאָמְרוּ שֶׁאֲנִי יָפָה יוֹתֵר מִפַּעַם.
אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁרָצוּ לִהְיוֹת חַבְרוֹתַיי
אַחֲרֵי שֶׁגִּלִּיתִי בִּי אֶת הַתְּבוּנָה.
מִי שֶׁקָּרְאוּ לִי כְּשֶׁהָיוּ בִּכְאֵבָם
אוֹ שֶׁבִּקְּשׁוּ שֶׁאֶשָּׁאֵר עוֹד רֶגַע
וְאָמְרוּ לִי - אַל תֵּלְכִי
אֲבָל רָאִיתִי אוֹתְךָ נוֹדֵד
מִרְצֶפֶת אַחַר מִרְצֶּפֶת
כְּאִלּוּ הָיִיתָ אָבוּד
אֱלֹהִים,
אֵיךְ שָׂנֵאתָ אוֹתִי בְּלֹא שֵׂאת
עַל מְבוּשַׁיי.