מאמר:
אני אל-לה.../ ד"ר ברכה קליין תאיר

מי שחושב שהחיים הם משחק שחמט מגיע לו להפסיד. אין מקריות ואין אקראיות בחיינו!
![]()
לא, אין זו קריאה להתאסלם או לצאת לג'יהאד ...אלא דווקא קריאה להתחדש כאל = כבורא (תדר אל-לה במול , לה-לה דיאז , הם תדר הבריאה)! מאחר והאל ברא אותנו ואנחנו בוראים את עצמנו, הגיע הזמן שגם אנחנו נחזור לטבע מהותנו האוטופואטי (self-creators - אדוני הקיום):
נעז לברוא את מציאות קיומנו בכל יום מחדש עם המון שמחה ויצירתיות. נעז לעשות אהבה (נפלרטט) עם אי וודאות. נעז להמציא, להתחדש, לצמוח, להשתנות ולטפס ללא הרף אל עבר הממד הגבוה הבא, עד שנגיע לקומה ה-100; קומת מלוא הפוטנציאל, הידע, החכמה, ההשראה, הפתרונות מסדר גבוה יותר.
התכלית החדשה שמניעה אותנו היום להצלחה!!!
אם נשאר במדיום שהאל ברא אותנו, איש לא יוכל לעזור לנו לצאת מהקיבעון. כאשר משתמשים רק בפן אחד מרבי הפנים שלנו, הפן מתיישן ונשחק (כמו לעיסת מסטיק). עלינו לגלות פנים רבים שבתוכנו אם ברצוננו להיות בורא עוצמתי ומשפיע. לשם כך ולמרות הלפיתה החזקה של כוח המשיכה הארצי... עלינו להתעלות מעל סיפי מבחנים / מחסומים תודעתיים / שערי מחשבות....להתגבר על דחפים אינסטינקטיביים, התניות, שיפוטיות, הצמודות, דכדוכים, כאבים שמושכים למטה... לצאת מתודעת המחסור והמים העכורים של קיום הישרדותי, להתחבר אל אוקיינוס שפע הפוטנציאל האינסופי ולחבר בדרך מופלאה בין עושר הרוח לעושר החומר. כי רק כך נהיה -
EXTRAORDINARY…AWESOME
התפתחותנו כבוראים מודעים נעשית בעזרת מנופי הטיפוס הבאים:
1. עוצמת תודעה שבוראת
2. מוח מאקרו שמחולל תנועה עוצמתית שפותחת צופני ידע: בינה – היגיון - מודעות
3. מהות הלב שמקבלת ומכבדת ובכך מאפשרת להשיג מכלול
4. שינוי צורה של הגוף הפחמני שלנו והשגת גוף קריסטלי שהכרחי למעברים בטוחים מבעד לחורים שחורים
המנופים מסייעים בידנו לשבור תקרת זכוכית כבדה בנתיב התפתחותנו כבוראים: האם דגים בים צמאים? כאשר אנחנו מתחילים להבין שכולנו שוחים בתוך אוקיינוס של שפע אינסופי, שעושר, מחסור כאב הם כולם תוצר של תדר התודעה שלנו, שאנחנו בוראים את הטוב והרע בחיינו, שאנחנו בוראים את כל האוהבים...את כל האויבים...את כל המצבים...את כל הקשיים...את כל ההצלחות...את כל הכישלונות שבחיינו, אז על מה נלין? השמים רק ממטירים השפעות, איתותי התעוררות... בידנו לבחור אם לטפס ולהרחיב את חור מנעול התודעה. אי אפשר להרחיב תודעה ולשחרר עוצמות אם לא מטפסים.
“You never change things by fighting the existing reality. To change something, you should build a new model that makes the existing model obsolete.”
באקמינסטר פולר, מדען ועתידן
כולנו חייבים להיכנס לתהליך הזה כי המציאות משנה את פניה!!! יצור האנוש של המחר לא יהיה יותר יצור האנוש של האתמול, אלא בעל עוצמות מוח מושלמות. פוטנציאל שכל מושלם. מהות מושלמת. ארגוני המחר לא יהיו יותר ארגוני האתמול, אלא ארגונים אנרגטיים בעלי שדה מאוחד עוצמתי שמשפיע וממגנט את אשר חפצים בו. הסדר של המחר לא ידמה לסדר של האתמול, אלא יהיה סדר טכנולוגי – אוניברסלי מוכלל וטהור (עוצמת זהב). ההצלחה של המחרים לא תהיה יותר ההצלחה של האתמול אלא תשען על היכולת לטפס ולהתחבר אל אוקיינוס השפע.
האם אנחנו מחכים לכאב שילך ויחמיר או מקדימים רפואה למכה? האם נמשיך להתנהל בחיים כמתים מהלכים? האם נמשיך להיות צמאים ורעבים, מותנים בסיפוקים רגעיים על אף שהמציאות שאנחנו מתקיימים בה היא מציאות של שפע אין סופי (מצחיק אותי לשמוע שדגים בים צמאים)? האם נמשיך לפזר את האנרגיה היפה שלנו באופן לא מודע בדומה לכסף קטן? האם נאפשר למערבולות הארציות ולמשברים בכול תחומי החיים למשוך אותנו למטה? האם נמשיך להתרחק ממהותנו (מרכז נביעת המחשבות העוצמתיות שלנו) וניתן כוח לאיסורים ופחדים?
מאחר ורובנו, לצערי, מתפתחים מבעד לכאב או פחד, היום, ההיטהרות וההתפתחות של יצורי האנוש נעשות על ידי יצורי אנוש ולכן הן כואבות (קוסמוס לא מתערב. הכול מתופעל על ידי מערכת אוטומטית). אם אין קבלה מהלב האחד את השני, אם יש מריבות, העלבה, רכילות, אף אחד לא יכול לייצר שדה מגנטי בעל עוצמת השפעה ולא יכול לטפס (פועלים מתודעת אלפא שמלאה ברגשות שמסבכים את החיים וגורמים למחלות, במיוחד סרטן). חסימות בתנועה מזמינות השפעות עוצמתיות של אנרגיות קוסמיות אשר בדומה למפתח הן פותחות צפנים וחושפות, משחררות, שופכות החוצה "מכל טוב הארץ" כחלק מתהליך ההיטהרות (ראו מה קורה במחוזותינו ובעולם כולו). כאן האתגר הגדול שלנו: אם איננו מבינים שהכול לטובתנו, אם איננו מסוגלים להכניס לתוך המעגל הקיומי שלנו את בינתנו – הגיוננו - מודעותנו, אנחנו נגיב, נכעס, נשלול, נתקבע עמוק יותר והשלב הבא יהיה קשה יותר. לכן זו –
קריאה להציב את הבינה – היגיון - מודעות בחזית ולזרוק רגשות וסנטימנטים לפח!
זו קריאה להתעלות מעל צורה, מעל מחשבה רגשית ולהתחבר לרטטים (אל-לה). יחסים בין שני רטטים יוצרים תדר (צליל) וחיבור בין תדרים יוצר דבר מה בעל ממד מסוים. לכן מרחב היחסים (consensual domain) הוא מרחב המבחנים שלנו. הוא מצביע על עוצמת התדר שאנחנו מסוגלים ליצור. לו היינו יכולים להתייחס אל כל דבר "מוסיקלית" היו נמנעות הרבה בעיות ביחסים והיינו מצליחים לייצר שדה מגנטי עוצמתי. אך מאחר ואנחנו מתייחסים לתוכן - תכונות (מותנים, מצפים, משווים, שופטים וכד'), נוצרות בעיות והשדה המגנטי המאוחד נפגם וקשה להשיג דברים. אנחנו נכנסים לפלונטרים שמרוקנים אותנו מאנרגיות ויוצרים דרמות. אם אנחנו לא רוצים להיות מושפעים מזרמי ההתגרות השליליים שנוצרים כתוצאה מפתיחת הצפנים, אנחנו חייבים להסתכל על כל אדם, על כל חוויה, על כל התנסות כעל תדר אור, כעל בריאה שלי עצמי. כי רק אז נוכל לאסוף תדרים/פנים שונים, לייצר פלטפורמה עוצמתית יותר לטיפוס ולהתחיל לטפס. אנחנו חייבים להיות בתנועה שחותרת להגיע לקו הגמר שהוא הקומה ה-100. אחרת, אנחנו רק מדברים על...ולא עושים או משיגים את...