מאמר:
רעיון הספיראלה/ ירון בנימיני
קרה לכם פעם שהרגשתם דה –ז'ה-וו ? כאילו שכבר הייתם במקום וברגע הזה?
באחד הימים באמצע אימון בנוף פסטורלי מצאתי את עצמי פתאום בסין "הקדומה" , לפני יותר מ 30 שנה בימים שבהם התאמנתי בדיוק באותו תרגיל מול נוף וריחות הטבע שנדמה שחזרו על עצמם.
מעניין היה לחוות את החוויה רק בכדי להשקיף ממעוף ניסיון החיים שלי שנוסף לי על אותו המצב עם תובנה אחרת לגמרי... וכאן נמצא המפתח לגדול ממצב מוכר שנתקלת בו עם תגובה שונה והסתכלות אחרת בכדי לצמוח למקום חדש.
המפתח והרעיון הזה קיים כבר אלפי שנים בטכניקות המנטריות של התנועה המודעת כמו טכניקת הצ'י קונג או אפילו הטאי צ'י.
זה בעצם הרעיון לחזור על אותה פעולה שוב ושוב כך שזו הופכת מוכרת לנו, ואז – להרחיב את התפיסה שלנו על אותה פעולה מעוד זוויות של עשייה ועוד רבדים של צפייה במחזור הבא שמעבירים אותנו למקום בו הכל אפשרי.
כשישבתי בפעם הראשונה תחת מפל המים הקרים ,ישיבה שהמאסטרים קוראים לה "ישיבת הסוס",נלחמתי בלחץ המים הגועש מעלי בקור המתפשט בגופי ובזרם הסוחף את אחיזת רגלי בקרקעית הנהר. לא יכולתי לסבול את הייסורים הפיזיים והמנטאליים .
שמתי לב שרק כאשר חזרתי וייצבתי את עצמי שוב ושוב תוך הסתכלות על שרירי והרפייתם פעם אחר פעם, תוך שאני מתרכז בעומקה של הנשימה ואורכה ומתרכז בתרגילי הידיים (שהיו חופשיות) ,רק אז עוצמת גופי השתנתה, ההחלטיות והאמונה שלי בעצמי גדלה והם שהפכו את התרגול הארוך והנורא הזה לאפשרי עבורי למרות התנאים הבלתי אפשריים ובפרק זמן שנראה דמיוני.. בכל זאת ... תרגול שארך חצי יום !
מבחינתי תרגול זה התאפשר לי רק מכיוון שיישמתי בו את רעיון הספיראלה !
הרעיון שבו אנחנו יכולים לחקור את המצב המוכר , את דפוסי ההתנהגות המקובעים בנו ולהעיז להסתכל עליו מעוד זווית ועוד רובד פעם אחר פעם , למרות שהתנועה היא מנטרית וחוזרת על עצמה - זווית הראייה בכל תנועה שכזו היא אחרת , היא חדשה וכך באופן טבעי באופן טבעי משתנים דפוסי מחשבותינו , אמונותינו והתגובות שלנו.
הסבלנות משתלמת !
