שיר:
עקדת חווה/ אוולין כץ
אֶל זִירַת הַחַיִּים שָׁלְחֵנִי אָבִי לְבַתֵר אֶת גּוֹרַלִי רַךְ הַיָּמִים,
לֹא כַּךְ בִּקַּשְׁתִּי אֵת דַּרְכִּי,
אַךְ תְּפִלַּתִי וּתְחִנַּתִי דָּמְמוּ עַד זוֹב בְּנַחַל שֶׁיָּבַשׁ תַּחַת רָקִיעַ קוֹפֵחַ!
אָבִי מִאֵן לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלִי הַדַּק!
אֶל הָעַקֵדָה הִשְׁלִיכָנִי, בְּמִצְוַתוֹ וּבְחַרְבּוֹ הֶחָדָּה,
וְלֹא בְּקוֹל אֱלוֹהַּ.
וּכְבָר בְּבֹאִי לָאָרֶץ בֵּיתִי נֶחֱרַב, גָּם יָמַי וְחַיַּי חִישׁ נֶחְרְבוּ!
בִּמְעָרַת עֲטַלֵּפִים חֲדֵי שְׁמִיעָה שָׁכַנְתִּי,
וְאֵת דָּמִי לֹא הֵקִיזוּ וּלְרָעָה בִּי לֹא נָגְעוּ!
פִּי שָׁתַק, עֵינַי כָּבוּ.
וְנַפְשִׁי שׁוֹטְטָה עַדֵי מְצוּלוֹת רָקִיעַ בְּמַחֲשַׁכִּים.
בְּמִשְׁכַּנִי הֶחָשׁוּךְ
חָרַטְתִי עַל הַצּוּר אֶת יָמַי הָעִוְּרִים בְּמִלָּה וַצֶבַע
עַד בּוֹא יוֹמִי הָאַחֲרוֹן,
עַד הַסֵּר מַעֲטֵי הָאֲפֵלָה
בְּמִקְלַעַת שְׁזוּרַת אוֹר צַר וְקַיָּם.
