מסה:

על דינאמיקה שלילית בין שני בני אדם/ גבריאל רעם

מידי פעם נוצר סכסוך בין שני בני אדם. מישהו נפגע, מישהו מטיח האשמות

וכדומה, ואז עולות טענות שנדמה כי הן ענייניות. הנקודה היא שכל הטענות

הענייניות האלה הן אף פעם לא הדבר עצמו. אף פעם לא בהן הבעיה. אם הבעיה

היא רק עניינית ניתן לפתור אותה ללא בעיות כמעט.

אותן טענות הופכות לבעיה בגודל של פיל ברגע שיש דינאמיקה של פגיעה

רגשית, סכסוך, עוינות או כעס. במקרה כזה הופכת הבעיה הקטנה ביותר עילה

למלחמת עולם שלישית. ברגע שהדינאמיקה השלילית מתפוגגת בעיקר בגלל

שצד זה או אחר מוכן "לרדת מהעץ" – פתאום הכול בסדר. בעיה שנראתה אך

לפני רגע בוערת, נוראה ואיומה יכולה להראות עתה אפילו מגוחכת. לפתע הבעיה

הטכנית עצמה נעדרת את העוקץ או הנפץ שהיה לה כשהייתה הדינאמיקה

שלילית.

על כן, הדרך לטפל בבעיות שמתחזות לענייניות ושיש מאחוריהן פגיעה רגשית

זהה לדרך שמטפלים באדם שקיבל מכת חשמל: ראשית יש להפריד אותו

מזרם החשמל. בנמשל: יש להפריד את המאשים או הצד הנפגע מהדינאמיקה

השלילית, וברגע שהדינאמיקה השלילית פוסקת מיד מתרחש מצב של דינאמיקה

חיובית. מעניין שאין צורך ליצור דינאמיקה חיובית – היא תמיד שם. כל שצריך

לעשות זה לנטרל את הדינאמיקה השלילית ומיד תופיע הדינאמיקה החיובית,

ואז כשנמצאים בתוך המרחב המוגן של הדינאמיקה החיובית אפשר לבחון את

כל הבעיות, אבל אז רובן מצטמקות לגודל של ראש סיכה.

במצב של דינאמיקה שלילית, כל דבר שיעשה שהזולת בריב או בסכסוך – יזכה

לביקורת ולהיפך, והנה מעשה פלא – ברגע שהשניים משלימים, מעשיהם כבר לא

מעוררים את אותה תרעומת, למרות שהם ממשיכים לעשות את אותם הדברים

שכה הכעיסו קודם.

הדבר הכי הרסני זה לא מה בן אדם אחד עושה, או מה בן אדם שני לא עושה.

הדבר הכי הרסני היא דינאמיקה שלילית שמתמשכת לאורך זמן.

דרך הפריזמה של הדינאמיקה השלילית נתפס הזולת תמיד כשטן בהתגלמותו.

איך מעבירים מדינאמיקה שלילית לחיובית? כמו במכת חשמל – מבודדים את

הנפגע ממקור הפגיעה – זרם החשמל, על ידי מתווך שלא מעביר זרם כמו כפיס עץ,

ובנמשל מתווך שלא מעביר זרם זה לראות את הדברים במבט לא סובייקטיבי,

בלתי תלוי ובלתי משוחד, במבט ניטראלי ככל האפשר. כאילו שאתה עומד מעבר

לכתף של עצמך ובמתבונן בבן אדם כועס או מתייסר במבט צלול, ולא מזדהה

או מעורב. הגישה הניטראלית והתודעתית לנפגע רגשית, תבודד אותו מהפגיעה

הרגשית ותאפשר לו לחזור חזרה לדינאמיקה חיובית. בהתייחס להגיג הקודם,

גם אמפטיה לא תזיק. לכאורה נראה שאמפטיה וניטראליות הם הפכים שלא

יכולים לחיות יחד, נהפוך הוא: רק מיזוג נכון של שניהם יכול להציל יחסים

מדינאמיקה שלילית. אין ניגוד בין ניטראליות לאמפטיה – אמפטיה אמיתית