מאמר:

עיצוב דרך חדשה/ ד"ר ברכה קליין תאיר

השבעה בינואר 2015 יירשם בדפי ההיסטוריה הצרפתית כ"11 בספטמבר שלהם" – הטבח במערכת "שרלי הבדו". באותו יום יצאה לאור היצירה החדשה של הסופר מישל וולבק  "Soumission" שבחר לעסוק בנושא נפיץ במיוחד, שמתרחש בצרפת של שנת 2022; מנהיגה של מפלגה מוסלמית נבחר לנשיאות ומחיל את חוקי דתו על המדינה החילונית. לדעת וולבק השאלה איננה דמוגרפית אלא תהליך רוחני במסגרתו קסמו של האיסלם סוחף יותר ויותר. ההתמסרות ההדרגתית של הגיבור של הספר ושל כמותו אל הדת נובעת לא רק מכוח המשיכה שלה, אלא גם בשל כישלונה של החילוניות ושל מה שהיה לה להציע להם (בישראל ישנן דוגמאות לרוב). לכן נדרש גורם חיצוני כלשהו שיגיח לעולמו ויגאל את חייו מריקנותם. במדינתו של הסופר, בה החילוניות של 'שרלי הבדו' הינה עמוד התווך של הריפובליקה, הקונספט הזה מהפכני כי במקום לייצר משהו חדש שהוא מעבר לקיים ולמוכר, אנחנו מתוזזים על ידי גורמים אלימים, כוחניים, בעלי סמכות וממון לבחור באו...או...כאשר למשל הדת מפסיקה להיות משמעותית, אנחנו עוברים לחילוניות וכאשר החילוניות מפסיקה להיות משמעותית, חוזרים לדת. הפינג המרתק הזה כמעט בכל תחומי החיים, מספר על מצוקה תהומית, על ריקנות כואבת, על אובדן דרך אבל יותר מכול, על חוסר הבנת האמת הגדולה על פיה מתנהלת הבריאה כולה. אנחנו "בובות" על חוט בידי בעלי השררה, בידי בעלי האינטרסים, בידי החמדנים. אם עדיין לא ראיתם את הסרט "הלוויתן" – רוצו לראות (רק רמז מעניין: במקום הלוויתן ששילדו הענק מונח על החוף..."התנין" הענק בדמות הדחפור עובד והורס).

הכניעה לגורמים חיצוניים לנו במשך שנים רבות העצימה את כובד השליליות והחלודה בחיינו. אך בטרם יקרע גומי הקיום, הגיחה תוכנית חדשה לאבולוציה לפיה עלינו לטפס מעבר לממדים הארציים הכול כך מוכרים ונוחים שמקבעים אותנו בתוך קליפת אגוז קשיחה ולהשיג מכלול, שלם, אחדות. לאור התוכנית, יצור האנוש של המחר לא יהיה יותר יצור האנוש הכנוע של האתמול,  ארגוני המחר  לא יהיו יותר ארגונים תגובתיים של האתמול, הסדר של המחר לא ידמה לסדר הלא צודק של האתמול, ההצלחה של המחרים לא תהיה יותר ההצלחה של פרומיל מהאוכלוסייה. התוכנית החדשה לאבולוציה פתחה את שערי השמים ואנחנו מומטרים אנרגיות קוסמיות שמכניסות אותנו אל מנהרת טיהור עוצמתית שסוחטת וטוחנת כל חלקה בה אנחנו נמצאים, מפוצצת קשרים, צינורות, ערוצים, תיאוריות ומודלים שאינם מתאימים יותר למציאות החדשה. גלי הלם החזקים והכואבים שהיא יוצרת, מכים בכל פינה נידחת על הפלנטה וחושפים דראמות, משברים, שחיתויות, הטרדות מיניות, חידוד הניגודים, על מנת שנתעורר. פרשיה רודפת פרשיה בכל תחומי הקיום על מנת להציף את הבוץ השלילי בו אנחנו שקועים עד האף: הקצנה דתית, כלכלית, פוליטית, זהותית, חינוכית, מוסרית, משפחתית ועוד. מאחר ואבולוציה של 1000 שנים מתנקזת היום לשנה, לחודש, ליום וגם עם כל נשימה, פתיחת הצופנים וחשיפת תכנים בעייתיים הן מהירות יותר, לא רק בגלל המדייה, אלא בגלל התוכנית החדשה לאבולוציה. אנחנו בעידן הכנות והשקיפות!!!

בואו לרגע נצלול לציטטה מפרק א' בספר בראשית על היום החמישי בבריאה כדי להבין מה קורה לנו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. ויְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי."

התנין שהוא החיה היחידה שמוזכרת בשמה בתהליך הבריאה, מייצג על פי הקבלה כוח עוצמתי במיוחד של טרנספורמציה (הלוויתן מייצג סדר והתנין כאוס וטרנספורמציה). הוא דימון אלוהי שמופיע כל 70 או 700 שנים ומבשר על התחדשות מתוך הכאוס, התוהו וההרס. כאשר התנין הגדול מתעורר, הוא מכה בסנפיריו האדירים, מערער את הקיים, הורס את הישן, מנענע את העריסה, הופך הכול לאפר (כדברי ניטשה), חוזר אל התוהו הבראשתי ובכך, מאפשר לחדש להתהוות. זו התקופה המאתגרת והחשובה בה אנחנו נמצאים כרגע.

רק בשנתיים האחרונות, שימו לב כמה שחיתויות או התנהלות לא מוסרית נחשפו במשטרה, כמה שחיתויות נחשפו ביחסים בין הון – שלטון – דת, כמה שחיתויות נחשפו בשירות הציבורי – פוליטי, כמה שחיתויות נחשפו במעונו של המנהיג. ערוותן של המפלגות מועצמת לאור הפערים בין הבטחות לביצוע. החולשה של השלטון להביא רווחה ומשמעות זועקת לשמים. והבחירות החדשות, למרות הטלטלה, מביאות תקווה חדשה. יש לנו הזדמנות באמת להתנער מהפוליטיקה של האתמול: מפוליטיקה דתית ופונדמנטליסטית, מפוליטיקה של דילים מכוערים, מפוליטיקה של חזרה אל ימיה החשוכים של ההיסטוריה שמבקשת להנציח ישראל ענייה יותר, כפופת ראש, מפוחדת ומלאת מורא.

רעידת אדמה עוברת גם על העולם העסקי – ארגוני דווקא בתחום המומחיות שלי. מסתבר, ועל זה אני מתריעה שנים, שכול ההשקעה המאסיבית של כ- 100 מילארד$ בשנה בתהליכי ייעוץ ארגוני, הדרכה ופיתוח לא נותנים ולא ייתנו את הפירות המקווים, כי הם מטפלים בסימפטומים מסורתיים ולא בשורשי הדברים.

המצב הכאוטי – ערפילי שיצר "התנין הגדול" הוא הזדמנות ענקית לצמיחה – התחדשות – השתנות – טיפוס אל עבר הקומה ה-100: הקומה בה אנחנו מממשים את מלוא הפוטנציאל שלנו...מחזירים את ההגה לחיים חזרה לידנו...מתחברים אל שורשי הדברים – האמת הגבוהה...מפעילים תודעה – מחשבה – תבונה – השראה עוצמתיים. זו התוכנית החדשה לאבולוציה שמזמינה אותנו לעזוב את התנועה האופקית בה שקענו במשך ששת אלפים שנים – תקופה מכינה (או...או...), ולסגל שתי תנועות חדשות:  מעגלית - צנטריפטלית (משיכת אנרגיות עוצמתיות/שמש, ידע חדש/מים) שמתכללת את כל היחסים בנקודת אמצע (פרדיגמת WE) ויוצרת פלטפורמת טיפוס עוצמתית, ותנועה אנכית - צנטריפוגלית (היטהרות, השפעה) שמטפסת אל עבר קודקוד הפירמידה – התכלית – תקופת התקדמות והעברה (פרדיגמת YOU).

חשבו לרגע, באיזו אשלייה חיינו אלפי שנים... נכון, התפתחנו, המצאנו, חידשנו והשתננו אבל הכול במסגרת של אבולוציה ארצית – אופקית המונעת על ידי השפעות טבעיות שהן התנסויות אינסטינקטיביות של "כף נעליים" (הצמדות לרעיונות ומצבים מוכרים וידועים), התנסויות שלא מעייפות את המוח ומאפשרות להמשיך לחיות מתוך נוחות בתדר עולם: גיל, אקלים, תזונה, השפעת חברה (מרכיב בפס הייצור החברתי), אהבה רגשית, דתות, התניות חינוכיות. עם כניסתה של התוכנית החדשה לאבולוציה, אנחנו נדרשים להשתכן במציאות האמיתית שהיא מציאות הקומה ה-100. כדי לטפס, דרוש פוטנציאל מחשבתי מהפכני. הווה אומר עלינו למשוך ידע מממדים עליונים של מציאות או מקומות גבוהות יותר שהדלתות אליהם נפתחו לאחרונה עבורנו. אלא שאין די בידע (תקשור למשל), אנחנו חייבים למלא את הכלי שלנו בעוצמות אנרגיה של אותם ממדי ידע כי רק אז, החיבור בין השניים, מאפשר התעצמות והעצמת התעופה.

משמעות הדבר:

·         נחבר דבר וניגודו לכדי שלם עוצמתי (כולל טוב-רע, חיובי-שלילי).

·         נחתור להיות יותר (לממש פוטנציאל מהות עילאית) – לדעת יותר (לפתוח ארכיבי ידע חדשים) - להשיג יותר (תוצאות חשובות) – לייצר חיים משמעותיים יותר (בעלי חותם והשפעה). היותר של קומות מציאות חדשות.

·         נקבל אמיתות חדשות וסדרים גבוהים שמשפיעים על החשיבה וההתנהלות שלנו ביום יום מבלי לדחות אותם, לפסול אותם או לפחד מהם.

·         נהפוך למחונני עשייה שמצמצמים פערים בין לדבר על..לבין לעשות את. 

·         נפעל עם מצפן ערכי חדש: החיים הם הלקוח היחיד – צמיחה והתחדשות הן העסק היחיד – התכללות היא הרווח היחיד – אהבה וכבוד הם העתיד היחיד. 

·         נתחבר אל אוקיינוס אינסופי אליו זורמים כול הנחלים (פוטנציאל כול הדברים).

והכל -

בפחות זמן – יותר אנרגיה

בפחות מאמץ – יותר דינמיות

בפחות חומר – יותר שדות מגנטיים מאוחדים 

ככול שהתודעה מתפתחת ואנחנו מצליחים לטפס אל עבר ממדים אוניברסליים, אנחנו מבינים כי אין הפרדה בין חומר לאנרגיה, בין דת למדע, בין חוץ לפנים, בין מציאות אונטלוגית (מעבר לצורה, פוטנציאל אינסופי) למציאות אפיסטמולוגית (צורה, הגדרה, תוכן), בין זהות למהות, בין לב לשכל, בין פרטני למכלול, בין החלקיק לשלם, בין הטיפה לאוקיינוס, בין סדר לכאוס, בין אושר לסבל, בין אהבה לשנאה ועוד.... כפי שנאמר ב"ספר הידע" (43/418): "עלינו לאהוב את הנברא בזכות הבורא". אנחנו והבורא אחד הם. אנחנו והאחר אחד הם.  הכול אחד ובאחדות מאוד מאוד עוצמתית, בדיוק כפי שמבטא הצייר ההולנדי אשר:

רק תודעת "חור המנעול" שלנו מפרידה, מקטלגת, משווה, שופטת וממזערת את הפוטנציאל איתו אנחנו עובדים. יחד עם זאת, התהליכים שעברנו כחלקיק – מיקרו חשובים כעת לחזרתנו אל המאקרו, אל השלם.