סיפור:

טאפאש/ אבי כהן

"משוררים!!!" הרעים אלחנדו בקולו, כשראה את אלפונסו נכנס לבר, "ובכלל משוררים אינם חכמים במיוחד!!!" אלפונסו ניגש לבר והזמין את הרגיל שלו , ואז הוציא עיפרון אכול עד דק, שקובע מאחורי אוזן חתוכה, "משוררים ..." הבנתי." קטע את דבריו אלפונסו , "אתה רוצה מריבה הגונה , יד קמוצה בלחי חמור, או יותר נכון משורר, אבל מוקדם מידי, ובכלל אתה צודק, משוררים הם..." אלחנדו קטע את דבריו בסנוקרת אדירה, שהעיפה את אלפונסו לקרקע, "תפסיק לגבב שטויות, ותריב כמו בן אדם, אל תהיה משורר, אי אפשר להכריע מריבה הגונה בשיר. " 
"אתה צודק." חייך אליו אלפונסו, "אבל אתה יודע שלקחתי רק לפני שנתיים את תחרות האיגרוף המקומית של אזור מנצ'סטר.", "כן אני זוכר, איך הכרעת באגרוף אחד את ג'ו הגדול. זה היה אדיר. ואני שואל אותך , מה עושה הרכיכה המשוררת הזו על הבוקר? ואיפה אפשר לקבל פה סנוקרת הגונה ..."
אלפונסו לא טרח לקום מהרצפה , שלף את העיפרון שעוד הספיק לקבע לאוזנו , והחל לרשום על דף שהתגוללה לצידו, בזמן שהוא קורץ לאלחנדו : "עובדים על זה, עובדים על זה..."