לוויתן/ דניאל חקלאי 

הילד התבייש לפני חבריו כי לא ידע לרכוב  על אופניים. האימא יצאה עם הילד לרחוב כדי ללמד אותו לרכוב. הילד קיווה שהחברים שלו לא יראו אותו מתאמן ולומד ורוכב ונופל. הבטתי מהמרפסת בילדים שרוכבים באופניים. ולא הייתי איתם. הבטתי במתפללים בבית הכנסת. ולא הייתי איתם. חשבתי על יונה הנביא . הוא התחבא מאלוהים. אני התחבאתי מהעולם. מעניין אם גם הוא היה בדיכאון. בסוף הוא קיבל עליו את התפקיד להיות נביא.

 הלכתי להכין צ׳יריוס עם חלב לבן הקטן שלי. חשבתי על אשתי ועל עוד כמה נשים שהכרתי. הרגשתי משיכה מינית חזקה. וגם רגשות של אהבה . אבל  זה לא דחק  את הדיכאון. רציתי לישון ולחלום שאני בתוך בטן של לוויתן. חיבקתי את הבן הקטן  שלי וישבתי לאכול לידו. הוא לקח עוגייה שנשברה והסביר שמה שנופל לרצפה-צריך לזרוק לפח.

הוא צדק, כמובן.