שיר:  לו אך תהיי  / עמית מאוטנר 



לוּ אַךְ תְּהִי עַכְשָׁו נִכְנֶסֶת

מֻרְחֶקֶת פֶּתַע-קֶסֶם

מִמְּרוּצוֹת שֶׁהִסְתַּבְּכוּ לָךְ לְרַגְלַיִךְ לְעַכֵּב

אֶת חִזּוּרַיִךְ עַל פִּתְחִי, לוּ אַךְ

הַדֶּלֶת תִּפְתְּחִי

לַשָּׁב מִמַּסָּעוֹ אֲשֶׁר נוֹטֶה אֵלַיִךְ

 

הָיִינוּ מַתְחִילִים מִשְּׂפַת שְׁתִיקָה

לִמְתֹּחַ יַחַד מֶטֶר שֶׁל דִּבּוּר

מִשָּׁם עַד אֵיפֹה שֶׁנִּרְצֶה לִמְדֹּד

נֹאמַר תְּשׁוּקָה

אֶל הַכְּמוּסִים נַרְחִיק נְדוֹד

לְקָצֶה אַחֵר תִּגְלֶינָה נַפְשׁוֹתֵינוּ

נַחְזִיק אֶת כֹּל הַסֶּנְטִימֶטְרִים בְּיָדֵינוּ

וּנְצַחֵק עֵינַיִם בְּעֵינַיִם עַל כִּבְרַת הַדֶּרֶךְ

שֶׁעַד עַכְשָׁו אָמַדְנוּ רַק בְּעֵרֶךְ

 

logo בניית אתרים