יוֹם / יפעת אמוץ לוי

נִשְּׁמִי עָמֹק

שְׁתִי תֵה חַם

מָתֹק

אַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת הֵיטֵב

שֶׁגַּם הַדָּם

וְהַצַּלָּקוֹת

הִנָּם עוֹד נִסָּיוֹן

דַּל

כֹּשֵל

לְכַבּוֹת.

עַתָּה הַמָּוֶת

שׁוּב נוֹגֵעַ בִּי

וְכֹל שֶׁנּוֹתָר הוּא

לְחַכּוֹת

שֶׁלֹּא יִגַּע

שֶׁיַּחְדֹר

אֶל כָּל הַנּוֹתָר מִמֶּנִּי

עַתָּה.