יולדת שירים / ליאורה בן יצחק

דֶּלֶת נִפְתַּחַתְּ, אֲנִי בַּבַּיִת

שָׁרָה, מַרְעִידָה אֶת הַקִּירוֹת.

כֻּלִּי אֵשׁ, מֻכְרָחַה לִכְתֹּב

אֶת עַצְמִי הֲכִי בָּרוּר שֶׁאֶפְשָׁר.

בְּעֵינִי הַשְּׁלִישִׁית רוֹאָה

בֵּין שְׁכָבוֹת הַצֶּבַע

אֶת עוֹלָמְךָ

מִשְׁתַּקֵּף מֵהַבַּד.

לֹא בְּאַקְרַאי דְּבֻקָּה שְׂמָּמִית לְרֶשֶׁת חַדְרִי

שְׁקֻפָה עַד קְצָווֹת קֵרְבֵיהָ

רוּחַ מִזְרַחִית מְזַיֶּפֶת אֶת הַיָּמִים.

שׁוֹתָה בְּצָמָא חֹרֶף מְטֹרָף

אֲפִילּוּ אִם הוּא לֹא לְתָמִיד

יוֹלֶדֶת שִׁירִים.