אירוע השקת הספר קשת מנצח סרטן
לא אמות כי אחיה, המסר של "קשת מנצח סרטן" 

באולם כתבי העת של בית העם ( בית ז'ראר בכר) בירושלים התקיים ביום רביעי, כ"ו בחשוון תשע"ה (19.11.14) אירוע השקה לספרה של כרמית רינצלר "קשת מנצח סרטן" , הוצאת גוונים, 2014.

האירוע התקיים בהשתתפות חברי סניף ירושלים של אגודת הסופרים העברים, ולאחר שיו"ר הסניף מנחם פאלק פתח בדברים נערכה הפתעה למנחם פאלק, כיוון שזכה לאחרונה בתואר דוקטור כבוד מהסיטה דה רומא, וכן תואר שגריר בוקובינה בישראל מטעם עיריית בוקובינה ברומניה. הרצל ובלפור חקק הפתיעו אותו וקראו לכבודו מקאמה (תפורסם בנפרד באתר זה).

לאחר מכן פתח הרצל חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים בדברים על הספר "קשת מנצח סרטן". בין השאר אמר הרצל חקק: " יומן זה הוא אוטוביוגרפיה רוחנית, הלוקחת אותנו למסע של העצמה פנימית: המחלה אינה אלא מבחן, ודרך ההתמודדות חושפת באדם צדדים שלא ידע עליהם מעולם.

יומן זה אינו תיעוד יבש של פרטים אלא וידוי ספרותי. כרמית קיבצה דף לדף, שורה לשורה, ולפנינו יצירה. בקריאת היומן אתה חש, שיש כאן יד מכוונת: הסופרת כרמית שולטת בבחירת החומרים, מוסיפה זווית ראות לכל שלב, בוחרת בכל קטע מה החלק שראוי להבליט - ובמידה מסוימת כמחברת שמשקיפה מהצד, היא שופטת את האירועים, את הקורה. התובנות הרוחניות מעצימות את הכתוב ונותנות למסופר ממד של מסמך אנושי."

המנחה בלפור חקק הציג את הרקע לכתיבה של הספר: מחלתה של כרמית בסרטן ודרך הייסורים שהיא תיעדה ביומן האישי, כתיבה  ממושכת עד הגאולה וההצלה. " כרמית רינצלר נכנסה אל השאול הזאת, עברה את כל מוראותיה ותלאותיה, את הכימותרפיה ואת כל הטיפולים. הכתיבה שלה במהלך כל המחלה היא כתיבה תֵרַפּית. היא תיעדה את עצמה עד כלות הכוחות. הספר "קשת מנצח סרטן" הוא תיעוד של הדרך זאת."

רחלה הרפז, משוררת וסופרת, סקרה את הספר בדברים נרגשים:

" כרמית מחוברת לאמונה, לאלוהים, ועמה נמצא ספר תהילים.

"האור שלי" –היא אומרת – " זו  החשיבה האופטימית שמלווה אותי  ותמשיך ללוות אותי בדרכי,  שהיא דרך מלאת חתחתים.."

ומדברת כאל חברה טובה, אל: "ציפור שיר שלי". מדברת עם ציפור השיר כמו יש בה תקווה לעתיד.

 "ציפור השיר, נוחי על אדן חלוני. מסרי ברכה ממבואות נפשי, מִנְּהִי לבבי. לָךְ השלום..."

כמשל, כמו לקבל ציפור אבודה ששבה לקן שלה, חזרה לשמור על ילדיה, לגונן עליהם בִּכְנָפֶיהָ החמימות..."

המשורר יוסף עוזר הדגים בקטעים שקרא מן הספר את הלשון המדויקת והכואבת שבה התמודדה כרמית עם המחלה, ואת הכוחות הנפשיים (האמונה, האופטימיות) שסייעו לה להתגבר על התלאות. התיעוד היה בבחינת: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשֵׂי יָה".

המשורר ראובן שבת חיבר את ספרה של כרמית למסורת הספרותית של ספרות הוידויים (ספריהם של פנחס שדה, יורם קניוק ואחרים) והדגיש שחסרה ספרות וידויית מגדרית-נשית.  ספרה של כרמית כתוב בנוסח וידויי, ללא רטיות , חשיפה עד הבשר.

ההשקה הסתיימה בדבריה של המחברת כרמית רינצלר. היא הודתה לבעלה שליווה אותה בדרך הייסורים שעברה וכן הוריה ובני משפחתה. כרמית קראה קטעים מן הספר וסיפרה חוויות מתהליך השיקום והריפוי עד שראתה את האור ואת המרפא.

המוסיקאי בועז גרוס הנעים בלחנים לשיריה של כרמית רינצלר.