מאמר:

להיות משרתי האנושות/ ד"ר ברכה קליין תאיר
 

רק 10% מהאנושות נחשבים לעשירים בחומר, ברוח, באהבה, באושר. אצל אחרים, העושר/השפע בא והולך בהתאם לשרשרת סיבה – תוצאה של חיים רבים שלהם (אבולוציה, קארמות). שרשרת סיבה – תוצאה של רובינו מופעלת על ידי תודעה ארצית שקיבעה דפוסים ומודלים לניבוי וליצירת שפע/עושר שקשורים לשליטה במציאות החיצונית, במקום לפתח שליטה במציאות הפנימית. אבל אני אופטימית, כי בגלל כניסתה של התוכנית החדשה לאבולוציה, טבעות סיבה – תוצאה הוצרו ואנחנו יכולים עוד בחיים אלה לשנות את מציאות חיינו ולחוות בכל רגע נתון דבר והיפוכו או ניגודו. יכולים לחוות אושר/אכזבה, עושר/עוני, טוב/רע, הצלחה/כישלון לסירוגין, עד שנצליח להתעלות מעל כוח המשיכה הארצי ולהתייחס בשוויון נפש, באהבה וחמלה לכל האירועים עד שנשיג שלם עוצמתי בעל עוצמת מגנוט של עושר/שפע בכל תחומי החיים שלנו. רק מי שיידע להתעלות מעל צורה, תוכן, הגדרה, יצליח למגנט שפע/עושר עוד בחיים אלה.

כמות העושר/השפע היא אינסופית והיא הנכס של כולנו (מה שבלתי נראה הוא נצחי ומה שנראה הוא זמני). כל השדות המאוחדים שקיימים בבריאה האדירה מזינים את אוקיינוס המחשבה/העוצמה ומוזנים על ידו. זה האוקיינוס  בו הכול מתחיל מריקות כול הדברים, מפוטנציאל שהוא מעבר לצורה. ממחשבות ששטות כפוטונים של אור. רשת התודעה האלקטרומגנטית שלנו שטה בתוכו, דגה את הפוטנציאל שווה הערך לתדרה, מחולל המוח מתרגם אותו למחשבות והמודעות שלנו הופכת אותן לקונקרטיות מבעד לפרשנות כזו או אחרת. הפרשנות היא זו שמגדירה  את פרוסת העושר/השפע שלנו ברגע נתון. "אדם הנו הבעלים של שיפוט נכון ביחס להשגת האמת" ("ספר הידע", 29/261). התודעה שלנו בוראת והמחשבות יוצרות מציאות מבעד לפרשנויות (רעיונות קונקרטיים) בהתאם לעוצמת תדר האמת שאנו אוחזים בו. ועוצמת התודעה/מחשבות קשורה לאבולוציה שאנחנו בוחרים לעשות. קשורה למוכנות לטפס קומות/ממדים ולהתחבר אל שורשי כול הדברים.

מכאן שהקיום עצמו הוא ניטרלי, נטול הגדרה. אין עניים ואין עשירים. השוק לא משגשג או במיתון. אין טוב ואין רע. אין נכון ואין אולי. הכול הם רישומי התודעה שבוראת והמחשבה שיוצרת. אם הוא מופיע כטוב או רע, כשפל או גאות, זה בגלל התודעה שלנו, בגלל הפרשנויות שלנו, בגלל הרישום שהטבענו בתודעה. הזרעים שאנחנו זורעים בתודעה ממשיכים לגדול עם כל נשימה. כל רישום שקידדנו במוח לטוב או לרע גדל אקספוננציאלי, מוכפל פי שניים, ארבעה, שישה עשר וכן הלאה. ככל שהרישום חזק יותר הוא ממריא ראשון. ככול שפעולה שאנו עושים כלפי הזולת מותירה רושם חזק יותר מאלה שכבר קיימים, הרישום החדש מתקדם ראשון לתעופה (כמו בשדה תעופה).

מי שמנהל את מערכת היחסים בין הפוטנציאל לבין הקונקרטי הוא הרצון כמובן. רצון פרטני הוא הרצון שאנחנו מפתחים מבעד לאישיות/אגו שמניע אותנו להשיג יותר. אלא שבגלל תודעה ארצית, רצון זה פועל לתועלת אישית (כדאי לי), ובכך, מצמצם את עוצמת המגנוט של עושר/שפע. כאשר הרצון המזערי – הניצוץ האלוהי הטמון במהות שלנו מתעורר ומתחיל לדגדג, הרצון הפרטני מתחיל לחפש משמעויות קיומיות חדשות וערכיות יותר ודוחף לטיפוס. כאשר רצון מזערי ורצון פרטני מצליחים להתמזג, אנחנו מקבלים את מכלול הרצון, את השלם העוצמתי שמחבר אותנו ללא תנאי לשורשי כול הדברים. אנחנו מצמצמים את הפער בין...לבין.... אנחנו מסובבים את הגלגל של המנגנון האוניברסלי ומקבלים שפע/עושר ברוח, בחומר, באנרגיה, באהבה. זאת אומרת, אין העושר החומרי סותר את הרוח, את המהות, במידה והוא מושג מבעד למצפון אוניברסלי. אם בכל זאת אנחנו רואים אנשים עשירים שעשו את עושרם בדרך לא צודקת, סביר להניח שעושרם לא יחזיק מעמד לאורך זמן (דוגמאות למכביר). רובם אינם אנשים מאושרים או אוהבים/אהובים. רוב כספם הולך לתשלומי בריאות וטיפול בנזקים.

עשיית עושר ומגנוט שפע, היום יותר מאי פעם, חייב להיעשות על פי התקנה הקוסמית – על פי מצפון אוניברסלי (זו התוכנית החדשה לאבולוציה). ציות לתקנה הקוסמית מאפשר את זרימת השפע/העושר לחיינו. כאשר אנחנו מנפנפים עם כנף אחד – תודעה ארצית, אנחנו רחוקים מהבנה עמוקה לגבי התקנות הקוסמיות ולכן חווים ניגודיות, גאות ושפל תכופים. אנחנו פועלים אינסטינקטיבית מבעד ל- 1/4 מחשבות שלנו ו- 3/4 מחשבות שהן השפעות!!! אין לנו את עצמנו. לא פלא שרק 10% נהנים מהשפע/האושר העומד לרשותנו.

כאשר אנחנו מתפתחים ומשיגים תודעה אוניברסלית (מנפנפים בשתי הכנפיים) שהיא מעבר לאיסורים – תשוקות – צורניות,  אנחנו מבינים אמת גדולה יותר. אנחנו מבינים כי הכול בעצם הוא שרשרת סבוכה של סיבה – תוצאה הכוללת את כל ההתנסויות, ההחלטות, הממדים, העוצמות אשר חווינו במהלכי חיים (הם רק "דלק" אנרגטי ולא תוכן). התוצאות ל"טוב" או ל"רע" שאנו חווים היום משקפות את מידת האיזון בין סיבה לתוצאה במהלכי חיים, את היכולת שלנו להכיל דבר וניגודו, את האמונות שמאירות את הדרך שבחרנו ללכת בה לאור תוכנית הנשמה שלנו.  במילים אחרות, הכול שרשרת סבוכה של שאיפה (הזרוע השחורה...חור שחור...מחולל המוח) – נשיפה (הזרוע הלבנה...חור לבן...התודעה), המשפיעה על התוצאה הקונקרטית של חיינו לשפע או למחסור, לטוב או לרע, לעושר או לעוני. הרצון על גווניו הוא המחבר. הכול בעצם מערכת ספיראלית של טריגרים שתפקידם לעורר את המודעות שלנו לבחירה נכונה יותר למען האבולוציה (קשורה לידיעת אמת גבוהה יותר = עוצמה = ממד). כאשר אנחנו שואפים, אנחנו מקבלים מהאוקיינוס שפע/עושר בהתאם לעוצמת רשת התודעה האלקטרומגנטית המשמשת "רשת דיג". כאשר אנחנו נושפים, אנחנו ממלאים את האוקיינוס בפוטנציאל עודף לשימוש אחרים.

השפע/העושר אם כן אינו "דבר" כי אם הפוטנציאל של כול הדברים. כאשר התודעה דגה את הפוטנציאל השווה לתדרה (פוטונים של אור...מחשבות פוטנציאליות מעבר לצורה, מעבר לחומר), ככול שתדר התודעה מתרחב, כך הדגה תהיה עשירה יותר. את הדגה היא מביאה אל מחולל המוח אשר בסוף התהליך יוצר מחשבה קונקרטית שיש לה משמעות. מחשבה זו תקבע את מידת השפע/העושר שלנו ברגע נתון. השאיפה – נשיפה הן בעצם קבלה - נתינה ללא תנאי. אנחנו מקבלים מהמכלול ומחזרים עודפי אנרגיה אל המכלול ובכך, מאפשרים את המשך הבריאה. כאשר אנחנו מפרים את החוקיות, אנחנו מונעים את הזרימה הטבעית של אנרגיית השפע/העושר אלינו ומאיתנו ומקבעים חסימות.

אם כן, קבלה – נתינה הינה מערכת של ערבות חברית למען צמיחה והתחדשות אינסופיים. כאשר אנחנו פועלים על פי תודעה ארצית, לרוב הקבלה – נתינה שלנו היא למען תועלת אישית או רווח אישי. למשל, כאשר אנחנו נותנים נדבות, או תומכים באחרים על ידי אוכל ובגדים, לא בהכרח אנחנו פועלים לטובת הגדלת השפע/העושר של כולם מאחר ואין ערבות חברית בתהליך כי אם תנועת נשיפה בלבד (תנועה חד כיוונית). כאשר אין תנועת נשימה בריאה ומאוזנת, קבלה – נתינה אנרגטית, אנחנו מצמצמים את היכולת שלנו להגדיל את השפע/העושר ואולי אפילו לגרום להפסד או למחסור. כסף למשל הוא חסר משמעות אם לא מסתייעים בו להמשיך לברוא וליצור באופן תמידי את עצמנו, את תודעתנו, את מחשבותינו, את קיומנו, לטובת המכלול. מכאן שרק הדדיות בכל רגע נתון, רק שאיפה – נשיפה מודעת, רק תנועה מאוזנת, רק תודעה אוניברסלית יכולות לאפשר לנו כל הזמן להגדיל את עוגת השפע/העושר במקום לחלק את הקיים מניפולטיבית. כי חלוקה במקום הגדלת העוגה מביאה לפתחנו שליטה, עושק, פערים, אפליה, חוסר צדק (תודעת עוני).

אם אנחנו יודעים את האמת הגדולה, מתחברים עם כבוד לפוטנציאל כול הדברים (ריקות) שבאוקיינוס העוצמה, מבינים ויודעים כיצד הדברים עובדים, אלו מחשבות מובילות לאן, אנחנו יכולים לאסוף אל קרבנו אנרגיה עצומה שגורמת לדברים לקרות בכיוון הרצוי (ולא שדברים קורים לנו...). מכאן ששפע או עושר ניזון מתובנות מעמיקות ברוח, בחוכמה, בתודעה כתוצאה מטיפוס תמידי אל עבר הממד הגבוה הבא.  

אנחנו שבוחרים להלך בנתיב החדש הזה הופכים בעצם למשרתי האנושות. אנחנו משרתים את השלם הן העצמי שלנו והן של הכוללות. לא משנה תחום העיסוק: נותני שירות בתחנות דלק, מלצרים, אנשי חינוך, בנקאים, מוכרים, מרצים, מאמנים, מנהלים, אנשי דת, אנשי שלטון וכד', כולנו נמצאים בחיים אלה על פלנטת ארץ כדי לשרת את התכלית הגדולה והיא: לטפס ולהגיע לקומה ה-100 שהיא קומת מלוא השפע/העושר האינסופי מבעד לקבלה – נתינה ללא תנאי, מבעד לתנועה מאוזנת של שאיפה – נשיפה לטובת המכלול, מבעד לתודעה - מחשבה אוניברסליות שמתמקדות בהגדלת הפוטנציאל האנרגטי ולא באחיזה בהגדרה או בתוכן שמצמצמים. הגדלת השפע או העושר היא משימה אבולוציונית: שפע/אושר של אמיתות, חכמה, ידע, יכולות, עוצמות, כסף וכד'. משרת טוב לכן הוא זה אשר נותן מהמהות בסולידריות חברתית (שאיפה - נשיפה). "אל תהיו משרתו של משרת" ("ספר הידע", 2/16). אל לנו לשרת את האגו שלנו (תועלת עצמית) אלא את האנושות כמכלול. התפקיד שלנו: להמשיך ולהרחיב את אוקיינוס השפע/העושר מעבר לצורה, מעבר לספק, מעבר להתניה.

כמשרתי האנושות אנחנו מצליחים לקחת את המחשבות שלנו תחת שליטה. אנחנו מצליחים להוריד את להט הכעס, ההתחשבנות, ההשוואתיות. אנחנו מצליחים להתבונן בעיני מהות (אהבה כרטט) ולא בעיניים חושיות או פונקציונליות בדברים ולכן רואים פוטנציאל אינסופי. אל נשכח, אדם נולד ומת לבד, אבל משלים את האבולוציה שלו (טיפוס אוניברסלי) מבעד ליחסים. רק בתוך יחסים שיש בהם קבלה – נתינה ללא תנאי, אהבה טהורה (רטט), אנחנו יוצרים את "הדלק" שמסייע בידנו לטפס, להתחבר ולהגדיל את השפע/העושר בחיינו. רק בתוך יחסים אנחנו לומדים להגדיר מחדש מחשבות שפותחות ומאפשרות במקום לקבע אותנו במוכר ובידוע. רק בתוך יחסים נוצרים שדות אלקטרומגנטיים מאוחדים עוצמתיים של השפעה ומגנוט. היום, בתוכנית החדשה לאבולוציה, אדם לבדו, מוכשר ככול שיהיה, לא מסוגל להיות משרת האנושות ולהגדיל את פוטנציאל השפע/העושר עבור כולם ולא רק לעצמו. מכאן, וזו אולי הבנה מהותית חשובה, לא יכול אדם לעזור או לשרת אחרים אם הוא עצמו לא נמצא בתהליכי אבולוציה מתקדמים: מטפס אל עבר הקומה ה-100. איך אחרת הוא יכול לעזור או לשרת?