הכובסת העושה שליחות של שד / יוסף אבן זבארה

פַּעַם אַחַת בָּאתִי אֶל מְדִינָה / לָבֶטַח עֲדִינָה, / וְהָיִיתִי כָל הַיּוֹם מְשׁוֹטֵט בְּחוּצוֹתֶיהָ וּמְבַקֵּשׁ / יוֹשֶׁבֶת וְלֹא: אָמַר [עֵינָן] יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת לְמוֹקֵשׁ לָהֶם. / וָאֹמַר:  אֵין זֶה מְחוֹז חֶפְצִי, /. אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי / וַיְהִי כְצֵאתִי מִן הָעִיר יָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְהִנֵּה אִשָּׁה אַחַת בָּאָה לְכַבֵּס בְּגָדִים / וַתַּבֵּט אֵלַי וַתֹּאמַר "? אַתָּה מִבְּנֵי אָדָם אוֹ מִבְּנֵי הַשֵּׁדִים" / וָאֹמַר "עִם בְּנֵי אָדָם גָּדַלְתִּי, / אַךְ בֵּין הַשֵּׁדִים יֻלַּדְתִּי". / וַתֹּאמַר "מֵאַיִן תָּבוֹא וְאָנָה תֵלֵךְ?" אָמַרְתִּי "הִנֵּה יָשַׁבְתִּי בָעִיר הַזֹּאת חֹדֶשׁ יָמִים וּמָצָאתִי כָל יוֹשְׁבֶיהָ דוֹדִים וְרֵעִים / זֶה עִם מְשַׂחֲקִים וּמְשַׁעַשְׁעִים, / וְלֹא זֶה יָכֹלְתִּי לִמְסֹךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים ". / וַתֹּאמֶר בְּשִׂפְתֵי גַאֲוָה חֵי נַפְשְׁךָ בַּעֲבוּרְךָ הַשֵּׁדִים אָבוּז / כִּי אַתֶּם נִרְאִים חֲזָקִים וְקָשִׁים וָבוּז /!" - ". .. / וְאַתֶּם חַלָּשִׁים יוֹתֵר מִן הַנָּשִׁים / שֵׁב הֵנָּה וּשְׁמֹר הַבְּגָדִים / וְאַל תִּהְיֶה מִן הַבּוֹגְדִים, / וְאָשׁוּב שָׁמָּה וְאֵשׁ וְחֵמָה בֵינֵיהֶם אַבְעִיר / וְרוּחַ רָעָה עֲלֵיהֶם אָעִיר / עַד תִּרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָעִיר / וָאֹמַר "הִנְנִי מְיַחֵל בּוֹאֵךְ / עַד אֶרְאֶה אֵיךְ יִפֹּל דְּבָרֵךְ" .                  

וַתָּשָׁב אֶל הָעִיר וַתָּבוֹא בְבֵית אֶחָד מִן הַגְּדוֹלִים וַתֹּאמֶר אֶל בַּעֲלַת הַבַּיִת "תְּנִי לִי בְגָדַיִךְ וּבִגְדֵי אֲדוֹנִי אִישֵׁךְ / וַאֲכַבְּסֵם כְּכָל אַוַּת נַפְשֵׁךְ". / וּבְעוֹד הָיְתָה שִׁפְחָתָהּ אוֹסֶפֶת הַבְּגָדִים נָשְׂאָה הָאִשָּׁה אֶל הַגְּבִירָה עֵינֶיהָ / וַתַּבֵּט אֶל יְפִי פָנֶיהָ / וַתֹּאמַר "אֲרוּרִים יִהְיוּ כָל הָאֲנָשִׁים, כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בּוֹגְדִים, / וְאֵינָם לִנְשֵׁיהֶם אוֹהֲבִים וְדוֹדִים ". / וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ" וְלָמָּה תֹאמְרִי הַדָּבָר הַזֶּה?  "וַתֹּאמַר" כִּי כְצֵאתִי / עַתָּה מִבֵּיתִי / רָאִיתִי אִישֵׁךְ יוֹצֵא מִבֵּית זוֹנָה אַחַת / וְכִמְעַט מַרְאִי עָלַי נִשְׁחַת, / וְתָמַהְתִּי אֵיךְ עָזַב יָפְיֵך ְ כִּי הוּא לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה / בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה מֹרְאָה נִגְאֲלָה ". / וּכְשָׁמְעָהּ נָפְלו פָנֶיהָ / וְנָזְלוּ עֵינֶיהָ. / וַתֹּאמַר" לָמָּה נָפְלוּ פָנַיִךְ / וְנִגְּרוּ עֵינַיִךְ / הַחֲרִישִׁי וְאַל תּוֹרִידִי דִמְעָתֵךְ, / כִּי אֶעֱשֶׂה לָּךְ דָּבָר לְאַהֲבָתֵךְ / שֶׁלֹּא יֶאֱהַב לְעוֹלָם? אִשָּׁה זוּלָתֵךְ, / וַאֲנִי אָסִיר חֶרְפָּתוֹ מֵעָלַיִךְ / אִם תַּעֲשִׂי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלַיִךְ: / כְּבוֹאוֹ אֶל בֵּיתוֹ / אַחֲרֵי אָכְלוֹ וְשָׁתֹה / פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְהַמְתִּיקִי לוֹ אֶת דְּבָרַיִךְ / וְתַחֲלִיקִי לוֹ אֲמָרַיִךְ / וְיַשְּׁנִי אוֹתוֹ עַל בִּרְכַּיִךְ / וְכַאֲשֶׁר יִישַׁן קְחִי תַעַר מְלֻטָּשׁ וְכִרְתִי מִזְּקָנוֹ שָׁלֹשׁ שְׂעָרוֹת / לְבָנוֹת אוֹ שְׁחֹרוֹת. / בְּשׁוּבִי אֵלַיִךְ תִּתְּנִים לִי וְאֶעֱשֶׂה לָךְ מֵהֶם רְפוּאוֹת / וְחָשְׁכוּ בְחֹרֵיהֶן ". עֵינָיו הָרוֹאוֹת / מֵהַבִּיט עוֹד לְנָשִׁים אֲחֵרוֹת יָפוֹת וְנָאוֹת / וְיַדְבֵּק בָּךְ אַהֲבָתוֹ גְדוֹלָה וְנוֹדַעַת / אֲשֶׁר מִמֵּךְ מֵעוֹלָם לֹא תִהְיֶה נִמְנַעַת / וַתֹּאמַר" כֵּן אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ / וְאִם תָּבוֹא הָאַהֲבָה כַּאֲשֶׁר אָמַרְתְּ! "                  

וַתִּקַּח  אֶת הַבְּגָדִים וַתֵּצֵא מֵאִתָּהּ וַתֵּלֵךְ לְאִישָׁה / כְּאִשָּׁה מְצֵרָה וַחֲלוּשָׁה / וַתֹּאמַר "דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי, / וְלֹא אֵדַע אִם אוּכַל לְסַפֵּר אוֹתוֹ בִלְשׁוֹנִי, / כִּי נִבְהֲלָה שִׁפְחָתֶךָ / מֵאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי בְבֵיתֶךָ, / הַשֵּׁם יִתֵּן מוּתִי תַחְתֶּיךָ / וְלֹא אֶרְאֶה בְרָעָתֶךָ! "/ וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ" סַפְּרִי מַהֵר מַה שָּׁמַעַתְּ וְרָאִית ". בְּבֵיתִי / וְהָסִירִי מֵעָלַי פַּחְדָּתִי / וַתֹּאמַר "בָּאתִי אֶל בֵּיתְךָ וַתִּתֵּן לִי הַגְּבִירָה אֵלֶּה הַבְּגָדִים לְכַבְּסָם. וּבְעוֹד הָיִיתִי עוֹמֶדֶת שָׁמָּה רָאִיתִי בָחוּר אֶחָד נֶחְמָד לוֹבֵשׁ מְעִיל הוֹד / וְהוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד / וַיָּבוֹא עִמָּהּ הַחַדְרָה / וְסָגְרוּ אַחֲרֵיהֶם הַשַּׁעְרָה, / וַיִּוָּעֲדוּ שְׁנֵיהֶם / וָאַטֶּה אֶת אָזְנִי לִשְׁמֹעַ מִלֵּיהֶם / וָאֶשְׁמַע וְהִנֵּה הוּא אוֹמֵר אֵלֶיהָ, / אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָחַז בִּכְנַף מְעִילֶיהָ, / וְהָפַךְ פָּנֶיהָ עַל שׁוּלֶיהָ, / "לְכִי, הִרְגִי אֶת אִישֵׁךְ אֲשֶׁר רוּחוֹ עָלַיִךְ הִקְשָׁה / וַאֲנִי אֶקַּח אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה". / וַתֹּאמֶר אֵלָיו "וְאֵיךְ אֶהֶרְגֶנּו ּ, / כִּי הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה אֶפְחַד מִמֶּנּוּ ". מֵעֲשׂוֹת / וַיֹּאמַר" יַשְּׁנִי אוֹתוֹ בְחֵיקֵךְ, וְעֵת תֶּעֱרַב לוֹ שְׁנָתוֹ, / תַעַר מְלֻטָּשׁ וְשַׁחֲטִי אוֹתוֹ. קְחִי / וְאַמְצִי לִבֵּךְ, פֶּן יִרְפּוּ יָדַיִךְ, / אָבוֹא עָלַיִךְ וְאָלִין בֵּין שְׁנֵי שָׁדַיִךְ ". וְאָז וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי הָרְשָׁעָה, / כִּמְעַט אֲחָזַתּוּ רוּחַ רָעָה / וַתִּפֹּל עָלָיו פַּחַד וְאֵימָה / וַיִּשָּׂא רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה / וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיֹּאמֶר לְאִשְׁתּוֹ הָעֲנִיָּה / "הָכִינִי לִי. / וַיֹּאכַל / וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ / וְאַחֲרֵי כֵן אִישָׁן מְעַט עַל בִּרְכֵּךְ "הַבִּרְיָה וַיֵּשְׁת ְּ וַיִּשְׁכַּב עַל בִּרְכֶּיהָ, / וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי מִתְאַנֶּה עַל דְּרָכֶיהָ. / וְכִי רָאֲתָה כִּי סָגַר עֵינוֹ, / הוֹצִיאָה הַתַּעַר לִכְרֹת זְקָנוֹ. / שְׂעַר וַיָּקָם מְהֵרָה וַיִּקַּח אֶת הַתַּעַר מִיָּדָהּ וַיִּשְׁחַט אוֹתָהּ. / וַיֵּאָסְפוּ אַחֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ אֶל בֵּיתָהּ / וַיַּכּוּ אֶת הָאִישׁ וַיַּהַרְגוּהוּ וְנֶחֶרְבוּ שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת עַד אֲשֶׁר נָפְלוּ מִן הַגְּדוֹלִים / מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים חֲלָלִים. / וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה אֵלַי וַתַּגֶּד לִי אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂתָה / וַתְּהִי צְעָקָה גְדוֹלָה בְכָל הָעִיר אֲשֶׁר כָּמוֹהָ נִהְיָתָה. לֹא / וָאֶשָּׁבַע בַּיּוֹם הַהוּא לְבַל אַזִּיק אָדָם לְעוֹלָם / וְעִם כֻּלָּם אֶסְכֹּן וְאֶשְׁלַם.                  

וְעוֹד כִּי אֶפְחַד פֶּן תִּדְמֶה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הָאַחֶרֶת בִּימֵי בְחוּרוֹתַי לְקַחְתִּיהָ / וְכַמָּה שָׁנִים עִמִּי הָיְתָה וְשִׁלַּחְתִּיהָ, / כִּי נִלְאֵיתִי נְשׂא רָעָתָהּ / וְיָגַעְתִּי סְבֹל עַל רִשְׁעָתָה ּ: / כִּי הָיְתָה כְדֶלֶף טוֹרֵד / וּמִקּוֹלָהּ הָיִיתִי חָרֵד, / וְעַל יְפִי יִפְעָתָהּ / וְהוֹד תְּמוּנָתָהּ / וְשִׂכְלָהּ וּתְבוּנָתָהּ / אָמַרְתִּי הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה:         

   דְּמוּת שֵׁד עַל פְּנֵי אִשָּׁה מְפֻתָּח - /  נְתָחַי בַחֲזוֹת יָפְיָהּ תְּנַתַּח,   

   תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת רֹאשִׁי לְשׁוֹנָהּ, / וְקוֹלָהּ מוֹסְרוֹת לִבִּי יְפַתַּח.

  תְּסַגֵּר  שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם וְרֵעוּת - / וּפִתְחֵי רִיב וּמִדְיָנִים תְּפַתַּח.

   מְלוֹנָהּ תַּעֲרֹךְ עַל הַר תְּלֻנּוֹת / וְתִפְרֹשׂ אָהֳלָה ּ עָלָיו וְתִמְתַּח.   

   כְּחוֹל יָם הִיא כְבֵדָה עַל כְּבֵדִי, / וְמֵעַי תָאֳרָהּ כַּסִּיר יְרַתַּח.

וָאֹמַר אֵלָיו "אַל תִּירָא / כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ כִי אִם נַעֲרָה יָפָה וְטוֹבָה וּכְשֵׁרָה". / וָאֶתֶּן לוֹ אַחַת מִבְּנוֹת רֵעַי / וְיוֹדְעַי וּמְיֻדָּעַי. / וַיִּקַּח אֶת הַנַּעֲרָה לְאִשָּׁה וַיְקָרְבֶהָ /  וַיְבִיאֶהָ אֶל בֵּיתוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ. / וְכִרְאוֹתִי כִּי שָׁלֵם עִמָּהּ וַיִּסְכֹּן / אָמַרְתִּי בְלִבִּי:  כָּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכֹּן.                                     

 * י וסף אבן זבארה נולד בשנת 1140 בברצלונה שבספרד, בן דור הוא של ה רמב"ם. הוא היה רופא מכובד. בן זבארה כתב את ספר שעשועים בצוותא עם אדם או דמות שהיה פרי דמיונו שנקרא  עינן. ספר נחשב כאב טיפוס לדון קישוט של סרוונטס