שנה חדשה בפתח/ כרמית רינצלר ( מתוך הספר קשת מנצח סרטן)
07/01/12 שנה חדשה בפתח
בזיכרון שלי בכול שנה בסתיו... או בתחילתו. לפני ראש-השנה הייתי קונה מלא כרטיסי ברכה ושולחת לכול חברותיי, לדודותיי, למשפחתי המתגוררת רחוק ברמת-גן, בפתח-תקוה ותל-אביב. הן היו מאד מרהיבות ביופיין. הייתי כותבת בהם מילים שחוברו יחד לשיר. החיבור היה מדהים. גם קיבלתי כרטיסי ברכה, מכתבים המבשרים לי על טיולי בית-ספר, על בחינות לעלם ועלמה, לתן לי הזדמנות. חלקם היו כותבי שירה, נגנים על גיטרה ומנסים את מזלם בתחום כישורם.
הנה, נקבע תור לניתוח אך דחו את הניתוח אולי לעוד שבוע-שבועיים. אינני יודעת אם זה לטובה או לרעה. אני בכל זאת נוטה לקבל כל דבר באהבה. ייתכן גם שבורא עולם מחליט לנו. יום ג' צריך ללכת לשערי-צדק לערוך בדיקת אולטרה-סאונד בטן וזו בעצם הבדיקה האחרונה. קודם לכן עשיתי בדיקת מיפוי עצמות.
לגבי ההסדר של הניתוח שייעשה בשר"פ חברת ביטוח "הפניקס" שבעלי ביטח את כל המשפחה דרך חברת חשמל שם. החברה אמורה להשתתף לפחות בשנים עשר אלף לרופא עבור הניתוח. ללא חדר ניתוח ומרדים. צריך להסביר למרדים שאני לעתים היפו בסוכרת שלי. ולא רק היפר שזה סוכר גבוה בדם. צריך לקחת את המכשיר הדיגיטלי שלי למדידת סוכר, אם כי וודאי בבית-חולים יש להם אותו והם יערכו לי לפני הניתוח.
הרופא ציין שבדרך-כלל לפני ניתוח בגלל הלחץ, המתח הסוכר עולה – לכן, הוריד מהחשיבה את עניין ההיפו. כי אהיה דווקא בהיפר.
טוב, עתה שבנו אישי אריה ואנוכי מניחום אבלים בהוד-השרון, אחות אמי שרה נפטרה והייתה לה אזכרה של שבוע. היא התגוררה במגדי אל רחוב אילת 13, נסעתי כמובן עם האיש – איך יכולתי לבד?!
שבנו די מאוחר... עם אוטובוס שיצא מחיפה 947 ועוד... כל הדרך נרדמתי היה חום אימים. לעומת הגשם הסוחף שהיה בחוץ. שיצר מקווה מים ושלוליות כמו אגמים קטנים בכול מקום, שמשת החלון הייתה שטופה במים כמו גלים המלטפים את גופינו, המזככים את נשמותינו – אנו בני-האדם באשר אנו. טוב, פסיכולוגית אני חזקה. ושוב, שום דבר כרגע לא ישבור אותי, יש כאלה שחושבים שאולי אני עדיין לא חיה את המציאות, שאני לא מעכלת. עוד לא ירד לי האסימון למצב החדש שנקלעתי. מה שחשוב ובאמת, חשוב לי עתה לנוח, להירגע – וכולי תפילה ותקווה על אנושית להיות מאחורי כל הטררם הזה. ולצאת מזה גדולה, זה מה שחשוב. בחיים צריך לדעת איך להתמודד עם הכול.
אני מותשת.
לכן, ליל חלומות פז לציפור השיר.
מבטיחה אנוכי לשוב אליך,
באותות ומופתים ובנסים עילאיים – כרמית.
בס"ד,
8/1/12
אני כדרכי בקודש אדם אופטימי, וזה בעצם מה שהחזיק אותי בחיים. בכל מצב כלכלי טוב או רע, בכל מצב האמונה בבורא עולם ביכולת שלו העילאית לעשות נסים נפלאים ולעבור ולהעביר את רוע הגזרה. מקווה מאד שיהיה טוב, שאהיה בסוף מן השורדים כי "החזקים" גם לפי התיאוריה של צ'ארלס דרווין שורדים את החיים לטוב ולרע.
לכן, נושיט ידי געגועים המייחלות לשמי האלוקים לחולל נס – ומקווה שבכלל נפלה כאן טעות בביופסיה, האינטואיציות שלי מאד חשדניות בהקשר לתוצאות. כי בחיים שלנו הכול יכול לקרות. מפני שרק לפני שנה ערכתי ממוגרפיה בשערי צדק והכול היה תקין. טוב, שבת שלום ונקבל את פני השבת המלכה. בואי כלה, שבת מנוחה.
כרמית.
בס"ד,
11/01/12
הנה, הניתוח ייעשה ביום שני בסייעתא דשמיא. מחר צריך ללכת פעם שניה לקבר הצדיק גדליה משה בן שלמה להתפלל. להניח אבן על קברו (ביד שמאל) להדליק נר ולהתפלל.
ביום שני אשלח את חברתי ריבה קוזקין מעבודתי בדואר. כי אהיה בניתוח. היא הסכימה ללכת כי צריך פעם שלישית – שני חמישי שני.
בעלי התקשר לרב פירר מבני-ברק ושאל היכן כדאי לערוך את הניתוח, כלומר, באיזה בית-חולים? כשהזכרנו את שערי-צדק ודוקטור כרמון משה – הוא אישר ואמר שיעבור בשלום! ולכן ננעלנו לערוך את הניתוח באופן פרטי – כמובן, חברת הביטוח השתתפה בהוצאות אשפוז, ניתוח והמתלווה לכך.
בבריאות לא משחקים. כי הבריאות אינה קוביית משחק.
אנא אלוה יקר, תן לי את הכוח לצאת מזה בשלום. אני צריכה להתמסר לילדיי, לבתי ורדוש המתוקה שאמורה ללדת. לסייע לה בלידה - ברכישת מוצרים לתינוקת שתיוולד. תן לי לזכות לראות את נכדתי המתוקה. להמשיך לפנק ולדאוג לילדיי. את אישי שלי אריה. תן בריאות, כוח עוז להתמודד עם המצוי, אנא, חננני תן לי כוח לנצח את המצוי שאינו רצוי. תן לי וחמול על מחלתי, חוס וקח ממני את הנורא הזה... תן לי אנא בחסד, אנא בשיר... גדולת ימינך תתיר צרורה. בך אני בוטחת, כי רק אתה מופקד על הניסים והנפלאות.
אנא בורא יקר, הן אנו כולנו בנייך, ברואייך. רק אתה מופקד מזוהר שמייך הכחולים, אל תחסיר את פעימת חיי מפעימתם של החיים, מציוצם של ציפורים על אדן החלון, על הים והמרחב הכחול – אל תחסיר פעימה ונפש מהפריחה המדהימה – מהיופי הגנוז. בטל אנא את רוע הגזרה, אני השתדלתי לעשות המרה טוטאלית של פדיון כסף, מתנות ותרומות תמורת נפש. פדיון נפש בנפש, ואתה תפצה מלמעלה ופדה אותי. את נפשי. בך אני בוטחת.
נכסי הרוח, הנפש כה נהירים לי, גדולים והם מתחזקים את הגוף הדווה, אני ביקשתי בורא עולם מזור למדווה. ופעם כאשר הייתי לחלוטין בריאה כתבתי שיר כזה.
בתהלים פרק קל"ט-פס' ח-י"ד' רשום: "אם אסק שמיים שם אתה, ואציעה שאול הנך; אשא כנפי שחר, אשכנה באחרית ים; גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך; ואומר אך חושך ישופני, ולילה אור בעדני; גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה, כאורה, כי אתה קנית כליותיי תסכני בבטן אמי, אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיים ונפשי יודעת מאד."
מתחננת ומתרפסת מול מרקעי שמייך הגדולים.
לילה טוב!
כרמית.
