מכתמים מתוך "שקל קודש" / רבי  יוסף קמחי

 [א]

אָדָם בְּאַהְבַת עוֹלָם רְצוֹנוֹ / דּוֹמֶה לְכֶלֶב לוֹעֵס גְּרָמוֹת:

דָּם מִשְּׂפָתָיו מוֹצֵץ - יְדַמֶּה / כִּי הוּא יְמוֹצֵץ דַּם הָעֲצָמוֹת!

[ב]

מַיִם בְּהָלְכָם עַל פְּנֵי אֶרֶץ - / כַּמֹּר לְכָל אַף יַעֲלֶה רֵיחָם,

אָכֵן בְּהִתְאַסֵּף בְּיַחַד - אֶל / אַף כָּל בְּנֵי אִישׁ יַעֲלֶה סִרְחָם.

[ג]

רְאֵה נִבְרָא אֲשֶׁר בָּרָא / לְךָ שׁוֹכֵן בְּשָׁמַיִם

בְּאָזְנַיִם וְעֵינַיִם / וְאַפַּיִם וְרַגְלַיִם

כְּרָעַיִם וְכַפַּיִם / חֲלָצַיִם וְשׁוֹקַיִם -

וְלָשׁוֹן חַד בְּתוֹךְ מַסְגֵּר / וְלֹא תִמְצָא לְשׁוֹנַיִם!

וְהֵכִין לוֹ שְׁתֵּי חוֹמוֹת - / שְׂפָתַיִם וְשִׁנַּיִם.

וְלָכֵן עַל דְּבָרֶיךָ / הֱיֵה מַקְשִׁיב בְּכִפְלַיִם

וְלַלָּשׁוֹן תְּשַׁו אוֹצָר / לְשָׁמְרוֹ בֵין לְחָיַיִם.

[ד]

נֶקֶב מַחַט אֵין עֵינוֹ צַר / לִהְיוֹת רָחָב לִשְׁנֵי אוֹהְבִים -

כֵּן רֹחַב עוֹלָם כֻּלּוֹ צַר / מֵהָכִיל לִשְׁנַיִם אוֹיְבִים.

[ה]

מֶלֶךְ וְאֵשׁ שָׁוִים בְּכָל עִנְיָן, / אִם תִּרְחֲקָה - תִּצְטָֽרְכָה לָהֶם.

אִם תִּקְרְבָה - הִשָּֽׁמְרָה מֵהֶם, / פֶּן יִשְׂרְפוּךָ חִישׁ בְּגַחְלֵיהֶם!

[ו]

אֶתְמַהּ עַל כָּל אָדָם מַשְׂכִּיל / אֵיכָה אֵין אֶל לִבּוֹ נוֹתֵן:

אֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם עָבַר / זֶה פַעְמַיִם מַעְבַר שֶׁתֶן!

[ז]

הֱיֵה נִשְׁמָר וְאָדָם אַל / יְהִי נִקְלֶה בְעֵינֶיךָ -

וְיֵשׁ כַּאְשֶׁר זְבוּב קָטָן / יְהִי מַחְנַק גְּרוֹנֶךָ!

* ר' יוסף קמחי -בלשן, משורר, וחוקר מקרא בן המאה ה12 חי בפרובנס. סבו של הר"דק.