שְׁבִיל בְּרִיחוֹת / טוב זולוטוגורסקי 

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה שָׁלַחְתִּי לְךָ 
אֳנִיּוֹת אַהֲבָה אִישׁ. לֹא רָצִיתִי 
שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בָּהֵן שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹת, וְהִנַּחְתִּי 
אוֹתָןֹ לְהַקְצִיף רַךְ, שְׁבִיל 
בְּרִיחֹות שֶׁלִּי, 
אֵלֶיךָ.

אַחַר כָּךְ נֶעְלְמוּ בַּמֶּרְחָב, אֲבָל 
קָרוֹב קָרוֹב לָרָצִיף, רָאִיתִי 
עוֹד פֶּרַח אֶחָד שֶׁצָּף, נִשְׁאָר 
בִּשְׁבִילִי שֶׁלֹּא אֶתְיַתֵּם,
וְלָקַחְתִּי אוֹתוֹ

לִי.

עַכְשָׁיו אֲנִי מַצְמִיחָה לוֹ
בְּכָל יוֹם שָׁרֳשִׁים. 
כְּשֶׁיִּגְדַּל, אֲנִי מַבְטִיחָה, גַּם

אוֹתוֹ אֶשְׁלַח מֶרְחָקִים. שֶׁתֵּדַע.

לֹא שָׁכַחְתִּי אִישׁ זֵרֵי 
אַהֲבָתִי.

* טובה זולוטוגורסקי-כותבת שירה.