מדרש: 

תמסור דברי תורה לנשים / עדי אביטל - רוזין

עדי אביטל ־ רוזין

"יִשָּׂרְפוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְאַל יִמָּסְרוּ לְנָשִׁים[1]"

 מִדְּרָשׁ נָשִׁים עַל מַהוּתָהּ שֶׁל מִילָה וְעַל תְּשׁוּקָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה

כֹּה אָמַר זֶה: "מִלָּה, כַּיְּקוּם. זָכָר הִיא, יֵשׁ בּוֹ מְלוֹאוֹ", וְתָמַךְ זֶה: " הֵן זָכָר הִיא, כַּשֶּׁמֶן הַמֵּצִיף מַיִם וְאֵינוֹ מִתְעַרְבֵּל עִמָּם", וְאָמַרְתִּי אָנֹכִי: "מִלָּה הִיא אִשָּׁה. יֵשׁ בָּהּ צְלִילוּת וְיֹפִי וְעֹמֶק וּמַשְׁמָעוּת וְכֹחַ, וְעַל שׁוּם מַה אִשָּׁה הִיא? עַל יְכָלְתָּהּ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ וְלִיצוֹר בּוֹ יֵשׁ מִן הָאַיִן."

אָמַר זֶה: "זָכָר וּנְקֵבָה", (בראשית א,כז) וְכֹה תָמַךְ זֶה: "שָׁוִים בָּרָא אֹתָם", וְהִקְשֶׁתִּי אָנֹכִי: " אִם שָׁוִים בָּרָא אֹתָם, אַזַי וְאֶל אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל בָּךְ, (ג,טז) מִפְּנֵי מַה? וְכִי תְּשׁוּקָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה מְדִינָה הִיא, מִגְּבוּל עַד גְּבוּל, לִמְלֹךְ, לִשְׁלֹט וְלֶאֱחֹז בָּהּ?  אֶפֶס כִּי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה (אסתר א, א) וְהִנֵּה כִּי, אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה (א, יז) וַאֲפִלּו מַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם (ט, לב) וּתְשׁוּקָתָן אֶל עַצְמָן בִּלְבַד".

יש כאן משהו ייחודי: העובדה כי לא זו בלבד שאישה מתערבת בתוך מדרש, ז'אנר ספרותי המנוכס לטובת עולמם של גברים בלבד, כי אם היא גם זו שיוצרת ומתעדת אותו, וכאן הניסיון שלי שבסיסו המחקרי הוא "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ"-מחקר חדש המציע אינטרפרטציה אחרת ליחסי רות ונעמי ליצור עולם חדש, תפיסה אחרת, המאמינה ביכולתה ובכוחה של אישה,  ולא לראותה כעזר כנגדו בלבד