שיר:
הקומה השביעית/ אילן וייס

גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת אָרֹךְ-אָרֹךְ

בַּחֲצִי עֲלָטָה

הָאָבָק,הַזֻּהֲמָה,הַסְּחַרְחֹרֶת,הַפַּחַד

צֵל עָמֹק וְקַר

כְּמוֹ גְּלוּלָה אֲפֵלָה מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן

אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לִסְחַרְחֹרֶת?

בְּרֹאשׁ הַמַּדְרֵגוֹת אוֹר קַר וְשָׁבוּר

כְּמוֹ לְהָקִיץ מֵחֲלוֹם בִּעוּתִים אֶחָד

לַחֲלוֹם בִּעוּתִים אַחֵר

אֲנִי מְנֻפָּץ ,שָׁם,לְמַטָּה

הַמִּלָּה "דָּם"

הִיא כָּל אוֹצָר הַמִּלִּים שֶׁלִּי.