המדע סותר את רעיון האלוהים/ גבריאל אפטר
הנושא המרכזי של מאמר זה הוא, האם המדע סותר את רעיון האלוהים.
העניין הוא, שלמדע יש יתרון מובהק בנושא זה וזאת משום שלצידו של המדע ישנן ראיות, הגיון, סיבתיות, רציונאליות ושיטות אמפיריות. ובאשר לצד השני יש תקוות מעורפלות ופחד, אשר הטיעונים שלהם נשענים על כרעי התרנגולת של הקיום על בסיס ספגטי של רגשות ואידיאולוגיה, ממש כמו הטיעון לקיומה של מפלצת הספגטי המעופפת, אחד מהאלים הלא רציונאלים באותה מידע, אשר להם אין כל בסיס.
לפני שאמשיך, אני רוצה רק להבהיר מספר דברים בנוגע לטבע של טיעון זה, מפני שמאמר זה לא יעסוק בהפרכת קיום האלוהים, אלא באם המדע סותר את רעיון האלוהים. הבדל זה חשוב מפני שאין לאף אחד יכולת להפריך טענה מעורפלת ובלתי ניתנת להוכחה כלא נכונה. אין דרך להפריך את הרעיון שאלוהים לא יצר את כולנו לפני 15 שניות עם כל הזיכרונות. וזה באמת חשוב להכיר בכך שאותם סוגים של רעיונות בלתי ניתנים להפרכה, הם בלתי ניתנים להפרכה. מה שכן ניתן לשאול הוא האם זה הגיוני לצפות שזה סביר.
עכשיו, כדי לסתור את רעיוון האלוהים זה אומר שיש צרוך לסתור כמה טענות, כל מה שמבוסס על אמונה ולא ראיות. אחד, אלוהים הוא הכרחי, שתיים, יש ראיות לקיום אלוהים, ושלוש, שהאמונה היא רציונאלית. והנקודה היא שהתקדמות המדע הראתה שוב ושוב כי התשובות לטענות אלו הן לא, לא ולא.
עכשיו, תחום הקוסמולוגיה, שהוא התחום שעוסק ולומד את המקור והאבולוציה של היקום במכלול. זהו התחום בו מדע ודת מתעמתים אחד עם השני. יש שפע של מיתוסים של בריאה לאורך ההיסטוריה האנושית, והמדע מתעמת עם המיתוסים האלה.
צד הדת הרבה פעמים טוען כי הוכחה לקיום אלוהים היא כי החיים, היקום בעצם מכוילים ומותאמים לחיים, וזאת אי הבנה קוסמית, בדיוק אותה סוג הבנה שהובילה אנשים להאמין כי כל החיים נוצרו על פני כדור הארץ באופן מיוחד (לפני דרווין). הכל פשוט היה נראה כאילו נברא והותאם לסביבה בו הוא חיי. אבל מה שדרווין הראה לנו הייתה ההצעה הפשוטה הזאת, שבעצם יש שונויות גנטיות באוכלוסייה בשילוב עם ברירה טבעית, כך שאין צורך בתעלולים על טבעיים, מפני שלמעשה כל מגוון החיים על פני כדור הארץ יכול לנבוע מצורת חיים יחידה, על בסיס חוקי הטבע. והוא (דרווין) לא ידע שמה שהוא הראה היה מתקבל על הדעת ומבוסס על ראיות – הוא לא ידע על DNA, הוא לא ידע על שכפול. אבל הוא הראה שזה היה מתקבל על הדעת. ושם אנחנו נמצאים היום, עד כמה שאנחנו היום מבינים את היקום.
הדת גם טוענת, באסרטיביות, כי היקום מכויל לחיים ואם פרמטרים שונים בטבע היו שונים, לא יכולנו להתקיים. הדת בעצם טוענת כי היווצרות פרמטרים אלו היא כל כך משונה ולא טבעית עד שהם בעצם נוצרו בכוונה תחילה על מנת להבטיח את קיומנו.
ובכן, זו גם אשליה. בדיוק כמו שדבורים צריכות לראות את צבע הפרחים אבל הם לא תוכננו לעשות זאת אם הן לא רואות אותם, הן לא יכולות להשיג את הצוף על מנת להתרבות. אז מה שאנחנו בעצם רואים הוא גרסה של ברירה טבעית קוסמית. היינו די מופתעים לגלות את עצמינו חיים ביקום בו אנחנו לא יכולים לחיות, למעשה, זו בטח הוכחה לאלוהים (בציניות כמובן).
אני רוצה לציין, שלמעשה, היקום אינו מכויל או תורם לחיים. רוב היקום הוא עוין לחיים. וכעובדה – הבעיה הכי גדולה בנשוא ה"כיול" בתחום הקוסמולוגיה היא שהאנרגיה של חלל ריק היא לא אפס, הדבר הכי מוזר שאתם יכולים לדמיים, חלל ריק שוקל משהו, ולמרבה הפלא, האנרגיה של חלל ריק קטנה פי 120 מאשר מה שעוד הוערך בהתחלה. ואם האנרגיה היית גדולה בהרבה מאשר מה שמדדנו, זה היה נכון שגלקסיות לא היו יכולות להיווצר, וכוכבים לא יכלו להיווצר, ומאמר זה לא יכול היה להיווצר. אז היקום נראה כי הופיעה בזכות המאמר הזה. עכשיו, זה מציעה כביכול דת, אבל הנקודה היא שהטיעון שהיקום מכויל לחיים הוא מגוחך מפני שלמעשה, אם לחלל ריק הייתה אנרגיה השווה ל-0, אשר הוא ערך הרבה יותר טבעי, היקום היה מקום הרבה יותר טוב לחיים לחיות בו.
בעבר, רוב המדענים חשבו שהאנרגיה היא באמת 0, בגלל שזה ערך טבעי. אם הערך היה 0, היקום היה מקום טוב יותר. למעשה, הערך הקיים היום מראה כי זה היקום הכי גרוע, מכל האפשרויות הקיימות, לחיות בו עכשיו ובעתיד. אז מספיק אם הטיעון שהיקום נוצר בשבילינו.
עכשיו, כאשר דרווין הסיר את הצורך (לכאורה) באלוהים בזכות האבולוציה, המעוז האחרון של אלוהים היה בעצם בריאת היקום, איך אפשר ליצור משהו מכלום. היום אנחנו בדיוק באותה סיטואציה ראויה לציון שדרווין היה בה לפני 150 שנה, כלומר, יש לנו הסבר מתקבל על הדעת כיצד היקום דווקא יכול להיווצר מכלום.
אם שאלתם "מה יהיו המאפיינים של יקום אשר הגיע מכלום ע"י חוקי הטבע?", אלא יהיו בדיוק המאפיינים של היום בו אנו צופים, וזה לא היה חייב להיות בדרך זו. היית יכול להיות דרך אחרת.
וכאשר אני מדבר על כלום – והדת תגיד שכשאני אומר כלום אני לא מתכוון לכלום – ואני כן מתכוון לכלום: בלי חלקיקים, בלי קרינה, בלי חלל, בלי זמן ואפילו בלי חוקי הפיזיקה. הדת יכולה לטעון שה"רב-מימדים" שממנו ובתוכו יכול היה היקום שלנו להיווצר בספונטניות, נוצר ע"י פיזיקאים שאינם אוהבים את אלוהים, ולמרות שאני לא אוהב את אלוהים, זה קרה, אנחנו הוכוונו לשם ע"י מדידות. למעשה, אני לא ממש אוהב את "הרב-ממדי", אבל למדתי לכפות את עצמי ואמונותיי על מנת להתאים את עצמי לראיות ולמציאות.
זו הנקודה בה המדע שונה מהדת. ועדיין ישנן שאלות פילוסופיות שעדיין לא נענו, אבל אלוהים אינו נחוץ ואינו עוזר לענות ולהסביר אף אחת מהן. ולכן, לסיכום, המדע לימד אותנו שאנחנו לא צריכים את אלוהים על מנת ליצור את היקום, שאין ראיות לקיומו של אלוהים, שהטיעונים הנקודתיים על הצורך באלוהים עומדים מול ראויות ועובדות אמפיריות, ושזה לא רציונאלי.
המדע סותר את רעיון האלוהים. ולהזכירכם, האנושות המציאה מעל ל-1000 אלים מאז ראשית קיומה, וכולנו אתאיסטים כלפיהם, כל מה שנותר לכם, המאמינים, הוא עוד אל אחד.
*המאמר הזה נכתב לא על מנת לפגוע באף אחד, ואם מישהו נפגע, אני מתנצל. ראו זה כמאמר הפוך לדעתכם ותנסו לפתוח מעט את הראש לכיוון הזה גם כן. תמיד שאלו שאלות ואל תיקחו שום דבר כמובן מאליו.
