מחר אני אורגת / יפעת טריינין ליסאי

מָחָר אֲנִי
אוֹרֶגֶת
אֶת עַצְמִי.
שַֹמָּה
בַּד
פִּרְחוֹנִי,
נוֹצוֹת לְבָנוֹת,
כֻּתְנָה,
שֶלֹּא אֶשְכַּח.
אֲדָמוֹת,
חֲרָסִים,
קְצָת חוֹל,
שְפוֹפָרוֹת עִם צֶבַע.
קֻפְסַת פַּח
אֶקְשוֹר בְּסֶרֶט
מַתָּנָה.
אֵצֵא לִי
יְחֵפָה
לְ "תֵּלְכִי בַּשָֹּדֶה"
אֶפְרוֹשֹ פִּיקֶה
עַל חִטָּה
יְרֻקָה.
אֶשְכַּב
עַל גַּבִּי,
שֶמֶש מִתְחַשֶּבֶת.
אֶסַּע,
אֶדְאֶה,
אֵלָיו
וְאֵלָיו
וְאֵלָיו.
אֶעֱצוֹר
אֶצְלָהּ.
אוֹכָל
וְאַקְשִיב
לָהּ,
אוֹכָל
וְאַקְשִיב
לָהּ.
הִיא סַבְתָּא
שֶלִּי.
מֻתָּר לָהּ
לְהִתְעוֹרֵר
אִתִּי.
מֻתָּר לִי לִשּוֹן
אִתָּהּ.