שיר:
שובת רוחי / הרב יצחק אברהם קוק 

 שׁוּבָהּ רוּחִי, שׁוּבָהּ לְעֻזְּךָ,

לָמָּה יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם שׁוֹמֵמִים בְּעֵינֶיךָ,

וְהֵם מִקֹּר הָעֹז וְהַחַיִּים,

וְחַיִּים הֵם נוֹתְנִים לַכֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִשָּׂאֲךָ לִבְּךָ

עֲלוּת אֶל עַל, הוֹי כְּאָרִי גִּבּוֹר,

וְדַע כִּי כֹּחַ וְחַיִּים לְךָ ירב.

אַל תִּפְחַד מִמְּהוּמַת גֵּו,

מִדִּלְדּוּל בָּשָׂר וְתַשׁוֹת חֹמֶר,

אוֹר הַנְשָׁמָה יוֹסִיף לְךָ אֹמֶץ,

וְזִיו חִיֵּךְ מְאֹד יְאַמֵּץ.

הָיָה חָזָק רוּחִי, וְאַמִּיץ מְאֹד,

עוֹף שְׁחָקִים, עוֹפָהּ בְּרַעְיוֹנְךָ,

הִשְׂתַּעֵר לַמֶּרְחָבִים, לִמְקוֹר הַפְּלִיאוֹת,

הִתְרוֹמֵם אֶל עַל וְהָיָה שַׂגִּיב,

וּבְשֶׂגֶב תְּעָלָה, בִּרְנָנָה תִּתְרוֹמֵם.

אַל תִּפְחַד, כִּי עִזְּךָ עַז נֶצַח.

חַיִּים גָּמָא, שְאַוף אוּרִים לִרְוָיָה.


*רב אברהם יצחק הכהן קוק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה‏^[1]) היה הרב הראשיהאשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.כתב דברי הגות, מיסטיקה יהודית, חיבורים אמוניים ושירי אמונה חשובים,.