כַּמָּה כֹּחַ יֵשׁ לַמִּלָּה הַפְּשׁוּטָה ״ שָׁנָה טוֹבָה ״

כַּמָּה כְּמִיהָה וְרָצוֹן רַק בִּשְׁתֵּי מִלִּים רְגִילוֹת

כְּמוֹ בֹּקֶר טוֹב אוֹ עֶרֶב טוֹב

וְאֵלּוּ שְׁתֵּי הַמִּלִּים מְכֻוָּנוֹת לִכְמִיהָתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתִּהְיֶה הַשָּׁנָה טוֹבָה רַק טוֹבָה

לֹא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְלֹא בַּיִת שֶׁאֵין

לֹא מְכוֹנִית גְּדוֹלָה וְלֹא אַהֲבָה גְּדוֹלָה רַק שָׁנָה טוֹבָה הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּחֲלֹף בְּשֶׁקֶט בְּלִי אֵרוּעִים חֲרִיגִים וּבְלִי רֹעַ שֶׁל אֲנָשִׁים

וַאֲנִי אוֹמֵר תִּמְלָא הָאָרֶץ שִׁירִים וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִכְתֹּב יִכְתֹּב שִׁיר

וּמִי רַק לְדַבֵּר יַכְתִּיב אֶת שִׁירוֹ

לוּ רַק הָיְתָה כָּל הָרֶשֶׁת נִמְּלֵאת שִׁירִים וְסִפּוּרִים

וְלֹא מִלִּים דּוֹקְרוֹת וּמְנָאֲצוֹת

וַאֲנָשִׁים יֶאֶסְפוּ לְסַלָּם וְיָבִיאוּ לְבֵיתָם לְהַנְעִים חַיֵּיהֶם וְחַיֵּי אֲהוּבֵיהֶם

וְתַחַת כָּל עֵץ יִהְיֶה תָּלוּי שִׁיר לְעוֹבֵר אֹרַח וְהוּא יִשָּׂא עִמּוֹ אֶת מַשָּׂאוֹ בְּחֶדְוָה וְיַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ

זֶהוּ הַשִּׁיר שֶׁחוֹלֵם זֶהוּ הַשִּׁיר שֶׁזּוֹכֵר זֶהוּ הַשִּׁיר שֶׁאוֹהֵב שֶׁיִקְרְאוּהוּ