אירוע הרצל פינת בלפור בבית אריאלה

ביום 16 שלישי לספטמבר בשעה שמונה וחצי בערב התקיים באודיטוריום גדול בספריית בית אריאלה בתל אביב הערב מיוחד במין שהוקדש לשירתם ויצירתם של שני אחים משוררים, הרצל ובלפור חקק.

300 איש גדש את האולם וזכה לאחד אירועים מיוחדים והיפה ביותר של עולם ספרות ישראלית שהתקיים לאחרונה.

את ערב ההנחה בעניין, בכשרון ובחן גדול עיתונאי וסופר מאיר עוזיאל.

קהל זכה לשמוע ממנו את קורות החיים של שני משוררים, תאומים, עם מתן דגש על העובדה כי תופעה זו של שני משוררים תאומים אין לה כמדומה אח והרע כנראה בעולם והיא מיוחדת לישראל.

קהל התרגש מאוד כאשר הושמע סיפורים על קורות דודיהם של השניים שנהרג בפרעות הפרהוד בעירק ב 1941. על עלייה ירצה, על חבל קליטה וקשיים, על הצלחות והאהבות ראשונות. פרסום יצירות ראשון, זכייה בתחרות התנ"ך העולמית.

מינוי ופעילות הענף הבלתי נלאה באגודת סופרים וקידום ספרות עברית לימנו.

ובפרט כאשר הוצג והוראה חפצים שונים בעיקר מימי ילדותם של שתיים.

עוזיאל חשף את סיפור חייהם של בלפור והרצל, וגילה פכים קטנים וחשוב על הכרונלוגיה שלהם מאז עלה ארצה כפעוטות בני שנה.

יחד עימו הופיע בקריאה של שירים משל שתיים

שחקנים ושחקניות: נטלי עטותיה, איציק גבאי, מולי שולמן, תמר ליבני. כאשר גולת הכותרת הייתה הופעותו  של הסופר והקריין ד"רא יצחק נוי שקרא משירי הרצל ובלפור

הזמרת והמלחינה  ירדנה כספי ביצעה  בקסם ובכשרון רב משירי השניים.

בין השאר הושמעו בערב השירים הבאים:

המלאך בירושלים / בלפור חקק

 

לְאָחִי הַבְּכ וֹ ר ק וֹ רְאִים בָּרְח וֹ ב:

מְפַגֵּר.

קורְאִים ל וֹ גַּם: מ וֹ נְגְל וֹ אִיד.

וְהוּא שְמ וֹ אֵלִי.

אֲנִי יָכ וֹ ל לְהָעִיד.

הָיִיתִי עֵד לְיָדֶיהָ שֶל אּמִּי

שֶמָּשְחוּ תְּרוּפָה עַל ע וֹ ר וֹ

וְנַפְש וֹ הָיְתָה ל וֹ מָרָה מִן הַדְּרָכִים

וְהִיא מִתְפּ וֹ רֶרֶת מִכַּעֲס וֹ

וְהִיא מִתְפּ וֹ רֶרֶת לוּחַ זְכוּכִית.

 

וְאַחַר כָּךְ בְּע וֹ ד וֹ ש וֹ תֶה

כְּאֵבָיו נִסְתָּרִים

שָאֲלָה א וֹ ת וֹ אִמָּא לִבָּהּ דַוָּי

בְּרֶגַע שֶל שֵבֶר מְר וֹ רִים:

לָמָּה   הִגַּעְתָּ אֵלַי?

אֵיפ ֹ ה הָיִיתָ

לִפְנֵי שֶבָּאתָּ אֵלַי?

מִתְפּ וֹ רֶרֶת מִכְּאֵבָהּ שֵבֶר זְכוּכִית.

וְהוּא ע וֹ נֶה לָהּ בְּתַמְצִית החָכְמָה

הַמַּלְאָכִית

דְּבָרִים מֻפְלָאִים:

הָיִיתִי תַּחַת הַשָּטִיחַ

של אֱל ֹ הִים.   

 

 

 

 

הרצל חקק

 

 

בַּסְּוֶדֶר הַצְּבָאִי הָיִיתִי יֶלֶד

בּוֹעֵר וְחוֹלֵם. הַצְּבָעִים הַיְּחִידִים עַל הָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה

הָיוּ זְעָקָה

שֶׁל אֵשׁ. וּפִתְאֹם חֲלוֹמוֹתַי. וּפִתְאֹם מַרְאָם שֻׁנָּה כְּמוֹ לֹא

הָיוּ כְּלָל. מָתַי

הָיִיתִי יֶלֶד. מָתַי לָבַשְׁתִּי סְוֶדֶר צְבָאִי שֶׁאִמָּא קָנְתָה

מֵרוֹכֵל זָקֵן. עַל הַגְּזֻזְטְרָה הַחֲלוּדָה אוֹר כָּתֹם

שֶׁמַּרְאֵהוּ כְּדָם שָׁפוּךְ. גַּם אָז הָיוּ

טְלָאִים בְּמַרְפֵּקִי וְגַם בַּמָּקוֹם שֶׁאָהַבְתִּי הָיָה אוֹר

לָבָן. כָּאן בִּרְחוֹב אַגְרִיפָּס הָיָה בֵּית סִפְרִי. עַכְשָׁו

הַכֹּל נֶחֱרַב. רַק אוֹר לָבָן.

כְּשֶׁאֲנִי שָׁב מִמִּלְחֲמוֹת חַיַּי אֵין

בַּת חֲלוֹם שֶׁתֵּצֵא לִקְרָאתִי. אֶת בֵּית הַסֵּפֶר אַלְיַאנְס לְבָנִים

עָקְרוּ בִּכְלֵי מָוֶת. בַּבֹּקֶר הָיִינו%D