ועד אגודת הסופרים העברים קיים ישיבה בבית ביאליק

סביב שולחנו של חיים נחמן ביאליק – ממייסדי אגודת הסופרים העברים

לרגל מלאות 80 שנה לפטירתו של המשורר הלאומי, קיים הוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים ישיבה חגיגית בביתו של ביאליק, על השולחן שבו נהג להסב עם עמיתיו הסופרים, לדון עִמם, ולהכריע לדורו ולדורות בנושאים העומדים ברומו של עולם הספרות והתרבות. 

אגודת הסופרים העברים צועדת בעקבות ביאליק, אשר היה ממתווי דרכהּ ומקובעי דמותה, עמד בזמנים שונים בראשהּ וגם יסד את כתב-העת שלה ''מֹאזניִם'', אשר ממשיך לראות אור עד היום הזה..

יותר מכל מזדהה אגודת הסופרים העברים עם מפעל הכינוס והגניזה של ביאליק, ולנושא זה יוחדה הישיבה החגיגית.

איילת ביתן שלונסקי מנהלת מתחם בית ביאליק והאוצרת הראשית פתחה את הישיבה החגיגית. איילת מוכרת לרבים מאתנו כרוח החיה של הפעילות התרבותית. בדבריה, ברכה על היוזמה המקורית לקיים מפגש היסטורי סביב שולחנו של המשורר הלאומי. בדברי הפתיחה הציגה את  ה'אני מאמין' של ח"נ ביאליק ואמרה: "כולנו כאן סביב שולחנו של ביאליק, ואף הוא נמצא איתנו, רוחו שורה על הבית, הוא נוכח איתנו בישיבה".

לאחר מכן נשא דברים יו''ר אגודת הסופרים העברים – הרצל חקק.

הרצל חקק העלה על נס את תורתו הסגולית של ביאליק, ההכרח לכנס את היצירה העברית, את המוטו שלו "עת כנוס". וכך  אמר הרצל חקק:

רגע היסטורי מיוחד, שעה סגולית מאד,

כבוד גדול הוא לי לכנס את הוועד המנהל כיו"ר הוועד כאן בבית ההיסטורי הזה. הוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים מתארח בבית בביתו של המשורר הלאומי שלנו חיים נחמן ביאליק, האיש שהיה ממייסדי האגודה, ממקימי כתב העת שלנו "מאזניים"

ברכות למארחים שלנו -  איילת ביתן שלונסקי מנהלת המתחם ומי שעמלה רבות להחיות את התרבות בבית הזה, לשמואל אבנרי מנהל ארכיון ביאליק. שמואל פעל ועשה לטיפוח התצוגה בבית, עושה רבות להנחלת מורשת ביאליק לקהל, למבקרים.

המשורר הלאומי שלנו חיים נחמן ביאליק – ידוע לא רק כמשורר – אלא גם כסופר וכמסאי, אבל אל נשכח לו את השנים היקרות שהשקיע בכינוס היצירה העברית. לכול מוכרים אוספי האגדות, המדרשים, שזכו להיכלל ב"ספר האגדה". חבר למשימה זו חברו הטוב י"ח רבניצקי – ובתקופה שבה החלה התחייה של הספרות העברית, היה בכך מסר בדבר חשיבות הכינוס, חשיבות השמירה של גנזי האומה.

כיום כשאנו מתברכים במפעל האדיר של מכון גנזים, ראוי שנזכור את המטרות, שראה חיים נחמן ביאליק, כאשר כתב ודיבר בזכות ה"כינוס". בעיניו, היה זה המעשה הראוי לעשותו, כדי להפוך את היצירה שנוצרה לקניין עד: "למען ההווה והעתיד של האומה, יש לבור את מבחר היצירה הישראלית" כך כתב – וראה בכך משימה שיש לגייס עבורה את מיטב הכוחות:

"ה'כינוס' הוא תפקיד לאומי שהוא צריך להעסיק את הכוחות המדעיים והאמנותיים של האומה במשך הרבה שנים". יחד עם השותף לדרכו חנא רבניצקי שקד ביאליק על 'כינוסים' רבים – וכך יצאו לאור אוספים חדשים לשירי שלמה אבן גבירול, לשירי משה אבן עזרא, ואף למשנָה נשא עיניו: הוצאת משנה מנוקדת עם פּירוש מקורי;  ובמלאכה אכן התחיל, ועשה גם למען כינוס יצירות הפולקלור.

אל נשכח את התפקיד שמילא הסופר אשר ברש בהקמת המכון. איסוף גנזי היצירות והקמת אגודת הסופרים העברים הלכו זה בצד זה – וח"נ ביאליק ראה בכך כלים שלובים. כך אמר בכינוס היסוד של אגודת הסופרים העברים בניסן תרפ"ז:

"אנו רוצים להמשיך את התביעה הגדולה של הספרות העברית. אנו רוצים להיעשות לקול ראשון בעם העברי. אנחנו רוצים שהספרות תהיה "אורח החיים" ו"יורה-דעה" של העם העברי. העם העברי צריך להרגיש את יד הספרות הזאת ואת השפעתה על העם העברי...אנו רוצים שירגיש אותנו, העם העברי, שנחיה בו כעסיס בתוך הפרי, ולכל נקודה ותא מהווייתו תחדור הספרות העברית ותשפיע על מהלך הרגשתו, על מהלך חייו...מתוך הכוונה הזאת נבראה, לפי דעתי, אגודת הסופרים, רק בזה יש לבקש את הרעיון העיקרי של אגודתנו...".

ההכרח לשמור על גנזי הספרות הוא ההכרח לשמור על מקורות החיים של האומה, על עמוד האש ועמוד הענן, שיֵלכו לפני המחנה. באותו נאום של ביאליק בשנת תרפ"ז – ראה המשורר הלאומי קשר בין גנזי העבר לבין הכוחות החדשים של הספרות העברית, בין הקציר לבין האסיף:

"בשעה זו, אחרי הקציר הזה, עדיין קמה מלאה עומדת בשדותינו...אני מדבר על אותו הדור הצעיר, על תלמידי אחד-העם או בני הדור הצעיר ממנו, אשר פרחו ושגשגו לעינינו, והננו רואים אותם בעצם כוחם, בעצם בשולם, נושאים לנו את פרים".

בנאום נוסף שנשא בשנת תרפ"ט גילינו עוד כמה גוונים של הגות מרחיבת דעת:

בנאום זה היטיב להנחיל לנו את האמת, העומדת ביסוד חייו של מכון 'גנזים' וביסוד פעילותה של אגודת הסופרים העברים:

"הספרות מלווה את דרך חיינו בכל שעה, בכל רגע, עלינו למצוא את הכוחות יישר כוח לחבריי בוועד המנהל המתווים דרך ועושים הכול למען מטרות אלה. הדרושים לנו, לגדלם ולרוממם ולחנך את עצמנו".

על כולנו להקדיש את כוחותינו לחיזוק מורשתו של ביאליק, להנחלתה – ועל כל זאת ברכה לבית ביאליק שעושה רבות לשמור על האוצרות. נעשה אנו ונמשיך לבצר את מכון 'גנזים', של אגודת הסופרים העברים, נפעל לשגשוג האגודה. יישר כוח לכל העושים במלאכה: למנכ"ל האגודה ארנון פורת ולכל הצוות בבית הסופר, למשה מוסק מנהל מכון גנזים ולכל העמלים עמו בשמירת אוצרות הספרות. ברכות לד"ר אביב עקרוני יו"ר מכון גנזים ולמועצת גנזים. השנים האחרונות היו עשיית גדולות וגם נצורות. ואחרונים חביבים. יישר כוח לחבריי בוועד המנהל המתווים דרך ועושים הכול למען מטרות אלה.

זו הדרך לרומם את חיינו, להשפיע השפעה מהותית לא רק כמבטאי המציאות, אלא גם כמעצבי הזהות של החברה המתהווה במדינת ישראל".

לאחר דבריו של הרצל חקק נשאו דברים היושבים ליד שולחן הנשיאות:

יו''ר מועצת ''גנזים'' – ד''ר אביב עקרוני, ומנהל ''גנזים'' – ד''ר משה מוסק, תיארו את ההתפתחויות במכון גנזים של אגודת הסופרים העברים, את המגוון של האוספים השונים במכון, את מהפכת הדיגיטציה שעבר המכון, את שיתופי הפעולה עם מכונים אחרים ובעיקר עם הספריה הלאומית. מנכ"ל אגודת הסופרים העברים ארנון פורת סיפר על חוויותיו כילד שהגיע למקום לחזות בפעילות בבית, שישב יחד עם חבריו סביב שולחנו של ביאליק להכין שיעורי בית על יצירתו של המשורר הלאומי.

מנהל מרכז לוין קיפניס במכללת לוינסקי – ד''ר שי רודין נשא דברים בזכות ההכרח העכשווי בנושא "עת כנוס" – הצלת הספרות העברית שנוצרה בשנים האחרונות, ההכרח לקרבה לקהל הרחב, למרות שהספרים אינם זוכים לחיי מדף ברשתות.

בשלב זה קראו שירים מרגשים שהתכתבו עם שירי ביאליק – שני משוררים: בלפור חקק ואביחי קמחי. בישיבה החגיגית נכחו חברי ועדת הביקורת בראשות אורה עשהאל, וכן חברי הוועדה עצמון יניב ויחזקאל מוריאל. כמו כן נכח בישיבה יו"ר ועדת הערעורים ראובן שבת.

לאחר מבוא קצר של שמואל אבנרי, על המהפכה שעבר בית ביאליק, הן בנושא הצגת התכנים והן בנושא שיפוץ הבית, יצאו המוזמנים לישיבה לדרך: כאן החל סיור מרתק שגילה את פניו הרבגוניות של ביאליק, את יכולותיו כהוגה, כמחדש מלים, כעורך, כאוצר, כמכנס היצירה העברית, וקהל הסופרים התבשם מרוחב הידיעות של שמואל אבנרי. אבנרי זכה לתשבחות על התצוגה המקיפה והמעמיקה שנעשתה בשום שכל, מתוך ידע נרחב ומעמיק וכל זאת תוך הסתייעות בנפלאות הטכנולוגיה והמחשוב.

במהלך הסיור קראה שרה אהרונוביץ קרפנוס מקאמה קלילה, שדיברה אל ביאליק בגובה העיניים והקימה לחיים פכים ממשנתו בצורה אקטואלית.

זכו חברי הוועד המנהל ועמם חברי ועדת הביקורת לסיור בן כשעה וחצי בתצוגת הקבע החדשה של מוזיאון הבית, בהדרכתו של שמואל אבנרי – המופקד על הארכיון והמחקר בבית ביאליק, ומי שכתב וערך את התצוגה. המשוב היה חד משמעי: "במהלך סיור זה ייחשף לנו חיים נחמן ביאליק ב-‏360 מעלות – על צדדיו האישיים, התרבותיים והציבוריים, אשר אינם מוכרים לרבים"..