על המשוררת אורליה לאסאק ומבחר משיריה 

מאוֹקסיטנית: אמיר האור והמחברת

האוקסיטנית (שכונתה עד אמצע המאה ה-20 פרובנסלית) הייתה שפת שירתם המכוננת של הטרובדורים, ובימי הביניים הייתה מובנת לכל בן תרבות בכל בירה אירופית. אולם החל מן המאה הארבע עשרה – לאחר הכיבוש הצרפתי והטבח ההמוני באקוויטניה (דרום צרפת של ימינו), האוקסיטנית הפכה יותר ויותר לשפה נרדפת. ב-1539 הוצא צו האוסר על שימוש בה באדמיניסטרציה השלטונית, ומאז המהפכה הצרפתית השלטונות אסרו ללמד אותה במערכת החינוך. הצרפתים כינו אותה 'פּאטְוָּה' (patois) – כלומר מין עגה מנוונת של הצרפתית, שבושה לדבר בה. בסוף המאה ה-19 האוקסיטנית זכתה שוב לתחייה ספרותית מסוימת, שהגיעה לשיאה עם זוכה פרס נובל פרדריק מיסטרל, אך זו הגיעה לסיומה עם מלחמת העולם הראשונה. 

על פי הספר האדום של שפות בסיכון שהוציא אונסק"ו, ארבעה מתוך ששת הניבים של האוקסיטנית נמצאים בדירוג הסיכון 'סכנה חמורה' והשניים הנותרים ב'סכנה ברורה', כלומר או שרק הזקנים עוד יודעים לדבר בשפה או שיש עדיין דוברים מבוגרים, אבל הם אינם מנחילים אותה לילדיהם. מספרם של דוברי האוקסיטנית בצרפת, ספרד, מונקו ואיטליה מוערך כיום בין מיליון לשני מיליון איש, אך הוא הולך ופוחת.

אורליה לאסאק, ילידת 1983 היא משוררת, מבקרת וחוקרת אקטיביסטית של השפה והתרבות האוקסיטנית. מחזורי השירה שלה כדוגמת "מפנה השמש" יוצרים סינתזה של תפיסות פואטיות מודרניות עם מסורות תרבות ופולקלור פרובנסאליות: אישה מגיעה לבדה לקהילה כפרית ונתקלת בכוחות החושים והיצר של הטקסים הפגניים בחג מפנה הקיץ. השירים שכאן הם מבחר מתוך "שחר זאבים" ו"מפנה הקיץ". לאסאק, אחד הקולות המובילים כיום בספרות האוקסיטנית,  פרסמה שישה ספרי שירה, האחרונים שבהם – "חלום אורפאוס" ו"חלום אאורידיקה" (עם תרגום לצרפתית 2011) ו"מפנה השמש ושירים אחרים (עם תרגום לאנגלית, 2012). ב-2010 כיהנה כמנהלת אמנותית של פסטיבל ספרויות המיעוטים האירופיות והים-תיכוניות שנערך באיטליה. במחקריה על הדראמה האוקסיטנית של הבארוק חקרה מסורות מקומיות של לאנג דוק, גאסקון ופרובנס. 

חלום אורפאוס

בַּשְּׁאוֹל, בְּמָקוֹם בּוֹ אֲנָשִׁים

אֵינָם יוֹתֵר מִצְּלָלִים,

אֶהֱפֹךְ לְצֵל בְּגוּפְךָ.

אֲכַיֵּר עָרִים שֶׁל חוֹל

שֶׁיּוֹבִישׁוּ

אֶת הַנָּהָר שֶׁאֵין מִמֶּנוּ חֲזָרָה.

נִרְקֹד עַל מִגְדָּלִים שֶׁעֵינֵינוּ אֵינָן רוֹאוֹת.

אֲנִי אֶהְיֶה לְשׁוֹנְךָ הַכְּרוּתָה, שֶׁאֵינָהּ מְשַׁקֶּרֶת

וּנְקַלֵּל אֶת הָאַהֲבָה שֶׁאִבְּדָה אוֹתָנוּ.

חלום אאורידיקה

נַחְפֹּר תְּלָמִים אֲחֵרִים וּנְמַלֵּא אוֹתָם בְּאֵפֶר

נִרְאֶה אֶת רוּחַ הַשִּׁכְחָה גּוֹסֶסֶת.

בְּכִיסִי אֶשָּׂא תַּפּוּחִים שֶׁנִּגְנְבוּ מִנְּשָׁמוֹת עֲנִיּוֹת

יוֹתֵר מִמֶּנִי.

נְקַלֵּף אוֹתָם בַּחֲרָבוֹת.

בִּשְׁאֵרִיּוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ

נְעַצֵּב חֲלוֹמוֹת אֲחֵרִים.

מֵעֵבֶר לָאִשִּׁים

וְלַגְּבוּלוֹת שֶׁל מַבָּטֵנוּ.

*

בֵּית אֶבֶן, וִילָאוֹת פִּשְׁתָּן צְבוּעִים

בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ וְאָבָק.

פָּרוּשׂ אֶל הָאֹפֶק, הָאוֹקְיָנוֹס

מֵצִיץ מֵהַחַלּוֹן.

בְּתוֹךְ הַבַּיִת – אִשָּׁה, עוֹדֶנָּה בְּתוּלָה;

שְׂעַר הָאֵפֶר שֶׁלָּהּ, שֶׁרוּחוֹת מִלֵּב יָם מִתְגָּרוֹת בּוֹ

רוֹקֵד עִם הָעֶרֶב.

עַל הַשֻּׁלְחָן

נְדוּנְיָתָהּ הַיְשָׁנָה, הַמְקֻפֶּלֶת יָפֶה,

לוֹכֶדֶת אֶת עֵינָהּ

כְּשֶׁצִּפּוֹרֵי הַלַּיְלָה מַתְחִילוֹת לָשִׁיר.  

השירים לקוחים מתוך ספר השירה שירת הסלמנדרות שייצא בהוצאת קשב לשירה
* אמיר אור-משורר, עורך מתרגם.