בָּעֵת הַהִיא/ שמעון מרמלשטיין 

בְּעֵת הַמִּלְחָמָה הַהִיא, בֶּהָרִים

רְאִיתִיו נָח עַל בִּטְנוֹ –

שְׂעָרוֹ בָּהִיר, מַדָּיו מְנֻמָּרִים,

תְּלוּיִים עַל גּוּפוֹ הַמְרֻסָּק.

כְּמוֹ מַלְאַךְ חֲבַרְבּוּרוֹת.

יוֹם אַחַר יוֹם יָשַׁבְתִּי לְצִדּוֹ

וְכָל שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵינוּ

הָיָה הַשֶּׁקֶט הַדָּרוּךְ, הַנֶּאֱגָר

לִפְנֵי שֶׁמַּחְלִיטִים לָלֶכֶת

אֶל מָקוֹם אַחֵר.

יוֹם אַחַר יוֹם

הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם רָצִיתִי,

הָלְכוּ וְנֶעֶלְמוּ

חוּץ מֵהַסֶּלַע שֶׁלְּצִדּוֹ.

בַּלֵּילוֹת נָתַתִּי לוֹ לָעוּף

אֶל הַכְּפָר מִמֶּנּוּ בָּא

מְפֹרָק כְּפֶסֶל גֶּבֶס

שֶׁנִּשְׁמַט מֵרֹאשׁ הָהָר.

רָאִיתִי בְּעֵינָיו הַחֲלוּלוֹת

אֵיךְ אִמּוֹ הַסּוּרִית

מַדְבִּיקָה בְּחֵלֶב וּבְתֶבֶן

אֶת שְׁאֵרִיּוֹת פָּנָיו, וּמַשְׁלִימָה

בְּדִמְיוֹנָהּ אֶת הֶחָסֵר.

וַאֲנִי הָיִיתִי שָׁם

נִזְהָר שֶׁלֹּא לִנְשֹׁם

מְחַקֶּה אֶת תְּנוּעוֹתֶיהָ מֵאָחוֹר

כְּמוֹ בְּתֵאַטְרוֹן יַפָּנִי

בּוֹ פְּנֵי הַכֹּל צְבוּעִים לָבָן

וּמִדֵּי פַּעַם פּוֹקֵעַ שָׁם מֵיתָר

וְעוֹד מֵיתָר,

וְנֶאֱסָף אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

* שמעון מרמלשטיין, משורר, אדריכל, השיר לקוח מתוך ספר שיריו החדש שיצא לאור בסדרת השירה כתוב בעריכת אמיר אור ובהוצאת פרדס