סיפור:
טיסה/ חיים מזר

 

                  

המטוס נחת. הדיילות פתחו את דלתותיו. שטיחים אדומים נפרשו החוצה לעבר המסוף. הנוסעים ריחפו על  השטיחים  והתיישבו על  כסאותיהם. כל אחד במקום  המסומן בכרטיסו. שואבי  האבק ניקו את השטיחים, רוח חזקה החלה לנשוב ממרכז המבצעים. השטיחים החלו להתבדר ברוח. המטוס המריא. הוא ריחף כמחצית השעה במקום ונעלם בתוך מסך מכ"מ ענקי. גלים בינוניים וקצרים הופיעו על אקרני הטלוויזיה בכל היישובים מסביב לשדה התעופה. בכל אקרן הופיעה דמות אחרת. במטוס לא נשאר אף אחד לרבות הטייסים והדיילות. והוא המשיך לטוס. כעבור מספר שעות כל תחנות המעקב השתתקו. על פסגת ההר הגבוה במרכז הארץ היתה נחיתה. על אקרני הטלוויזיות הופיעו  גלים ארוכים. המטוס התמלא מחדש בנוסעיו. הדיילות נעלו את דלתותיו. רוח חזקה החלה לנשוב שוב ממרכז המבצעים. השטיחים התבדרו  בעוצמה. המטוס לא המריא. הוא החליק על מורדות ההר, צבר תאוצה  ונעלם בין גלי הים הסמוך. הים היה גבה גלי עד גועש. המטוס קפץ מפסגת גל אחת לשניה. הגלים היו ארוכים. שובלי הגלים לבשו אדום. והנוסעים?  לובשים צורה ופושטים צורה. הם במסע שונה ממטוסם. הם נוסעים אחד בתוך השני. פעם מאיצים , פעם מאיטים. מנועי המטוס הודממו. לא היה בהם צורך. ממכשירי הקשר נשמעו התייחסויות למזג האוויר. נמסר כי לא צפויים אירועים חריגים. מזג האוויר יהיה נוח במרבית שעות היום. המטוס המריא . נשארו בו רק הדיילות. הן היטו לאחור את מושבי הנוסעים. כולם ישנו. זו היתה שינה שקטה במיוחד. הכול רוגע. רק הד קלוש של כחול בהיר  ריצד על חלונות המטוס. הדיילות התפשטו והתיישבו בכיסאותיהן. המטוס המריא.

logo בניית אתרים