מציאות/ ד"ר ברכה קליין תאיר
המציאות:
מצבה של הפלנטה שלנו איננו מעודד. השליליות מאיימת להטביע אותה בתוך מחשכי החושך. כמוצא אחרון הוצגה בפני הפלנטה תוכנית חדשה לאבולוציה שתפקידה לשקם את הפלנטה שלנו רוחנית, ללבלב את זרעי המהות שלנו ולחזק את האחדות האוניברסאלית. משמעות הדבר שעל האנושות להשתחרר ממדיום האגו בו אנחנו שבויים ולטפס אל ממדים גבוהים יותר של מציאות. זו התכלית של הקיום שלנו; טיפוס תודעתי - מחשבתי אל עבר מציאות אמיתית יותר שהיא:
Less Time/ Less Efforts/ Less Material
More Energy (Faster & Higher Knowledge) / More Dynamic (Supreme Function of the Brain & Will) / More Powerful Influence (Higher Consciousness)
מציאות אנרגטית יותר, דינאמית יותר, בעלת עוצמת השפעה ומיגנוט, במקום יותר מאמץ, יותר זמן, יותר חומר ושכשוך במים עכורים, מאפשרת לנו להשיג במהירות ידע גבוה, להעצים את רשת התודעה, להפעיל את מחולל המוח ומנגנון החשיבה באופן נעלה, ולגייס את עוצמת הרצון להוציא דברים מהכוח אל הפועל. לכן, היא מאפשרת לנו להשיג מטרות שעד כה לא היינו מסוגלים להגיע אליהן, או להשיג מטרות שעד כה לא ראינו, או להוציא אל הפועל אמיתות שעד כה היו סוד עבורנו. כי מה שהיה רק אתמול בלתי אפשר הופך היום לאפשרי!
זו ההצלחה החדשה שלנו!!!
הבאת המציאות החדשה אל תוך הארגונים משמעה להכניס רוח חדשה למפרשים שלהם; אנרגיות, דינאמיות, יצירתיות, חשיבה מקורית וביקורתית שקוראת תיגר על המקובל ומבטיחה את חיוניותם של כל גופי הידע, התיאוריות, המחקרים, התהליכים, תחומי המנהיגות והארגון, ושומרת עליהם מפני שביעות רצון והתנוונות.
אסטרטגיה חדשה:
במציאות החדשה על ארגונים להתעורר ולהתחיל להשתוקק ליותר: להיות יותר – לדעת יותר – להצליח יותר – לפעול משמעותית על מנת לטפס אל עבר הקומה ה-100, קומת המציאות האמיתית: לממש את מלוא הפוטנציאל של עובדיהם (בעלי היכולת הכל יכולה...עובדי צווארון זהב), להתחבר לאמת מוחלטת (חוקים, כוחות וסדר נצחיים, קבועים ומדרגה גבוהה יותר), לוודאות גדולה יותר של סיבה – תוצאה, לחכמה, לידע ורעיונות עשירים ומדוייקים יותר, ולהשיג אושר אינסופי ואחדות. זו האסטרטגיה החדשה והמרתקת של העת הזאת.
לשם כך הקמנו בארגניה את 'האקדמיה לטיפוס' שמכשירה אנשים וארגונים לטפס אל עבר הקומה ה-100. אנחנו נעזרים במעלית עוצמתית חדשה שפיתחנו, כי המעליות הישנות לא מגיעות לקומות החדשות שנפתחו בפנינו. התהליך המרתק מאפשר לאנשים ולארגונים להתעלות מעל המשברים, הקשיים והכאוס הארצי, במקום לנסות ולתקן אותם (טיפול בסימפטומים), להתחבר אל מקור השפע ולהיות יותר מבריקים, עוצמתיים, תודעתיים, בריאים, שמחים, עמידים, מחונני עשייה, משפיעים. או במילים אחרות; להיות אנשים וארגונים יוצאי דופן.
האמצעי לטיפוס הוא ידע האמת – חיבור למקור עוצמתי ביותר ללא מתווכים ופרשנים.
על מנת שארגונים יוכלו להתחבר אל אמת מוחלטת, אוניברסאלית, עוצמתית, עליהם להרחיב את 'חור המנעול' – רשת התודעה ולהעצים את חוללות המוח.
הרחבת הרשת האלקטרומגנטית מחייבת השגת אחדות הניגודים כפלטפורמת טיפוס:
- התכללות - הפרדות,
- אהבה אלטרואיסטית/קבלה - פרטני/אגואיסטי,
- רוח - חומר,
- חיובי – שלילי,
- חיפוש – תענוג מיידי,
- אובייקטיבי/ערכי/רוחני – סובייקטיבי/אינטלקטואלי/טכנולוגי,
- שורה עליונה (שורשי הדברים) - שורה תחתונה (ענפים, סימפטומים),
- גופים אנרגטיים - גופים פונקציונליים,
- שיתופי פעולה – תחרותיות (coopetition),
- חופש, מודעות, אחריות – עבדי התשוקה וההרגלים,
- צמיחה, התחדשות, טיפוס – זחילה, הליכה, ריצה.
השגת אלה מחייבת ארגונים להוציא אל מחוץ למעגל הקיום והעשייה (OUT) את סולם הצרכים של מסלאו ולהכניס למעגל סולם רצונות. לאחר עשרות שנים בהן שירת את התפתחות האנושות, הגיע זמנו של מסלאו לרדת מהבמה. מאחר ואנחנו נפרדים מהמציאות הארצית – הישרדות (צרכים) ומתחילים לטפס אל עבר המציאות האמיתית, אנחנו זקוקים למנוע דוחף חדש שהוא הרצון. צרכים לרוב יושבים על 'כדאי לי' ואילו רצון יושב על 'נכון לי'.
 |
ההתמכרות לצרכים, היא התמכרות למילויים רגעיים, לתענוגות הולכים וגדלים. ברגע שהצורך שהניע אותנו לפעול בא על סיפוקו עד תום, התענוג חולף, ואיתו נעלמת גם תחושת האושר שחווינו. לכן מילוי צרכים דורש כל הזמן לדחוף תענוגות ולרדוף אחר השתוקקות חדשה שנולדה בנו.
נצני הפורענות של סולם צרכים זה אנחנו רואים במשברים הכלכליים בעולם כולו, בחוסר האונים של מנהיגים למצוא פתרונות חדשים, ברמת האלימות שממריאה, ביחסי איבה בין אנשים ועמים שמתעצמת. בגלל השחתת אמות המוסר והבורות לגבי האמת, אנחנו חווים הקצנה חברתית וכיתתית, ניצול, אגואיזם, התעצמות חזירית ואינטרסנטית בביקוש ליותר חומר וליותר תענוגות, אלימות גוברת והולכת, בני נוער שפורקים כל עול, התמכרויות, ביטול השונה, כיבוי האור של האחר, חוסר כבוד לאחר.
שכחנו כמה עוצמתיים אנחנו. שכחנו לאהוב ולכבד את האחר. שכחנו לשחרר אחיזה, היצמדות והזדהות בתוויות קבועות שעיצבו את חיינו עד כה (גורמים לתגובתיות). שכחנו לגזום את הקוצים שבנו. מרביתנו ממשיכים לחיות כמתים מהלכים. כך התחלנו לקבע את אי השוויון בין השפע האלוהי שמומטר עלינו לבין הרצון לקבל תענוגות לתועלת אישית. מאחר והתענוגות הרגעיים והבלתי מסופקים ממלאים את הכלי, אין לאור האלוהי מקום ואנחנו פועלים ממקום של תודעת מחסור. הפער המתסכל הביא לחיינו הרבה פחד שיושב על בורות (אי ידיעת האמת) וקורבנות.
היום, עם תחילתה של התוכנית החדשה לאבולוציה והתהוותה של מציאות חדשה, האור/האנרגיה הקוסמית חודרת ישירות לתאים, פותחת צופנים, מטלטלת את הקיום שלנו, חושפת את פני 'החמץ' שלנו שחייבים טיהור וריפוי, מביאה לחיכוכים ביחסים על מנת שנחשוף את האמת, עד שנסכים לפנות את הכלי מצרכים של תועלת אישית ונאפשר לרצונות שבנו להתעורר ולהתחיל לשאול שאלות, לחקור, להרהר ולהניע תנועה אל עבר חירות רוחנית.
רצונות שמאפשרים לנו להוציא מהכוח אל הפועל את דרישות הנשמה, המהות, האני הגבוה שלנו, מסייעים בידנו לממש את תכלית הבריאה – תכלית קיומנו; הטיפוס אל עבר הקומה ה-100. בניגוד לסולם מסלאו, בבסיס 'סולם הרצונות' (ההשפעות נעשות מהבסיס העליון לקודקוד התחתון) נמצאת הכוונה, התשוקה והבחירה של אדם להגיע לקומה ה- 100 על מנת לממש מהות עילאית הדומה לבורא. תכלית זו מושגת רק אם יצליח האדם לקבל השפעות של אנרגיות/ידע גבוהות יותר, רק אם ידע לתכלל את פניו הרבים שנגלים בתהליך (גם מבעד ליחסים), רק אם ידע להפעיל את מנגנון החשיבה באופן שההחלטות תשקפנה 'נכון לי' ולא 'מתאים לי'. רק אז כמות הצרכים מצטמצמת למינימום הכרחי.
 |
