שיר למגרה/ ערן מניהר
אִגְרִי.
שְׂאִי בְּחֵיקֵךְ אֶת יְצִירֵי־כַּפַּי;
רַחֲמִי בְּתוֹכֵךְ מֵאוֹת מִכְּתָבַי.
שִׁמְרִי.
הַחֲזִיקִי הֵיטֵב פֶּן יִתְבַּלּוּ הַדַּפִּים;
אַחְסֵנִי בְּקִנֵּךְ לְבָנִים וּצְהֻבִּים.
חִמְלִי.
נַעֲלִי אֶת פִּתְחָךְ אֶל מוּל זוּלָתֵךְ;
סִגְרִי עַל בְּרִיחַ כָּבֵד אֶת גֵּוֵךְ.
טַפְּלִי.
בְּקוֹלִי הֶרָתִית אֶתְחַנֵּן לְמִשְׁמֶרֶת;
בִּצְקוּן־לַחֲשִׁי עָל תְּכוּלָתֵךְ הַנִּסְתֶּרֶת.