בכיוון הרוח שיר על הטייס שנהרג שיר מאת ולדימיר ויסוצקי מרוסית תמרה אמיתי

שיר:

שִׁיר עַל הַטַּיָּס שֶׁנֶּהֱרַג/ ולדימיר ויסוצקי מרוסית תמרה אמיתי .

שְׁנֵינוּ יַחַד לָחַמְנוּ, חָתַכְנוּ רָקִיעַ

אֶת דַּרְכִּי אַט פִּלַּסְתִּי, לִמְנֹעַ צָרוֹת.

וְהוּא לִיעַד מִיָּד חָתַר לְהַגִּיעַ

כָּךְ הִצְלַחְנוּ שְׁנָתַיִם, לְתַמְרֵן וְלִשְׂרֹד.

אַךְ הוּא נָגוֹז וְנוֹתַרְתִּי

בְּמַסַּע עִנּוּיִים

וְעָמֹק אָז שָׁקַעְתִּי

בַּחֲלוֹמוֹת הֲזוּיִים

אֶת רֹאשִׁי כְּמוֹ אִבַּדְתִּי

הַזֶּה גּוֹרָלִי?

הֵן הָיָה הוּא הַטּוֹב שֶׁבֵּינֵינוּ, הַטּוֹב שֶׁבֵּין שְׁנֵינוּ. טוּב אֲמִתִּי

וַאֲנִי, רַק נִתְמַזֵּל מַזָּלִי.

עִם כַּפִּית כֶּסֶף בְּפִי, לְעוֹלָם לֹא הִגַּעְתִּי.

עַל מַרְגּוֹעַ הָעֹרֶף לֹא בִּקַּשְׁתִּי לִבְנוֹת

אַךְ רְעָיוֹת בּוֹכִיּוֹת, לִי כְּאִלּוּ אָמְרוּ, ונדמתי:

"לוֹ נִשְׁאַרְתָּ אַתָּה שָׁם, אוּלַי אֶת שֶׁלִּי, עוֹד יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת".

בְּעֵינַי מֻבְנֶה הִיא

מַחְשַׁבְתָּן הַקָּרָה

הֵן גַּם לִי לֹא רִנָּה הִיא

שֶׁלָּהֶן זֶה קָרָה

בְּלִבִּי אָז נֶחְרַדְתִּי

"מִי לִי יִסְלַח?!",

אַחֲרֵי כָּל הֵן נִצַּלְתִּי, נַחְתִּי, נוֹתַרְתִּי

וְגוֹרָלָן לֹא צָלַח

הוּא צָעַק: עוֹד תִּשְׂרֹד! וְרַעַם הַמָּנוֹעַ

בִּמְטוֹסוֹ הַבּוֹעֵר הוּא לָהַט.

לִמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ לְגַן עֵדֶן גָּבוֹהַּ

הוּא מַעֲלֶה עָלָה וְשָׁם הוּא נָחַת.

בְּצַל הָאֵל, לְלֹא חֲנֻפָּה

בִּכְבֵדוּת, אֵין אוֹנוֹ

שָׂם מִמַּעַל בִּשְׂדֵה תְּעוּפָה

הוּא נִשְׁכַּב. לֹא זָחַל עַל גְּחוֹנוֹ

וְנָדַם, אֶת שִׁירוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי

הוּא לֹא נָע שָׁם וְלֹא הִתְעוֹרֵר

וַאֲנִי הֵן חָזַרְתִּי, חָזַרְתִּי, חָזַרְתִּי

וְאוֹתוֹ לֹא רָאִיתִי חוֹזֵר.

מְכַרְסֵם בִּי אָשֵׁם כְּלַפֵּי חֲבֵרַי

שֶׁהָיוּ מֵעָלַי כָּל אֶחָד וְאֶחָד

אָמְנָם אֶל הָאָרֶץ חָזַרְתִּי לִי חַי

אַךְ מַצְפּוּנִי מֵעֲנָנַי, וְזִכְרוֹנִי יִצְרְבֵנִי לָעַד.

סְפוּרִים רְגָעֵינוּ.

רִגְעֵי הַנְּשִׁימָה

מַה קְּצָרִים הֵם יָמֵינוּ

כְּמַסְלוּל הַמְרָאָה

עָלָיו הִתְרַסְּקוּ נוֹחֲתִים

וּמֵעָלָיו נִמְחֲקוּ בָּעֲנָנִים

וַאֲנִי כֵּן נַחְתִּי, נַחְתִּי, נַחְתִּי

וּבַזֶּה אֲסוֹנִי.

בַּזֶּה אֲסוֹנִי.