כמו נחל/ יוסף כהן-אלרן
בִּקַּשְׁתְּ אוֹתִי כְּמוֹ נַחַל בַּמַּעֲלֶה שֶׁל הַר
דּוֹחֵק מֵימַי וְנֶאֱנָק בִּקְרָב שֶׁלֹּא נִגְמָר
אֶת מֵימַי שָׁאַלְתְּ זוֹרְמִים בַּאֲפִיקַיִךְ
אַךְ מוּתָשִׁים רָצִית אוֹתָם בֵּין סְלָעַיִךְ
כִּי כָּךְ אִוִּית מֵימַי תָּשִׁים בְּמַעֲלוֹתַיִךְ
כִּנְחָלִים צוֹנְחִים הַיְשֵׁר לִזְרוֹעוֹתַיִךְ
אָמַרְתְּ יָגֵעַ בּוֹא אֶשֶׁד רַךְ מֵימֶיךָ
לְאַט אֵלַי תִּזְרֹם אַל נָא בְּכָל אוֹנֶיךָ
כִּי אִם כְּמוֹ בְּמוֹרָד יָצִיפוּ נְחָלֶיךָ
הֵיאַךְ אוּכַל לִשְׂרֹד אֶת שֶׁטֶף מַאֲוַיֶּיךָ
אֶשֶׁד מֵימֶיךָ עַז אַהֲבָתְךָ רוֹשֶׁפֶת
אִם תָּבוֹא קוֹלֵחַ אֶטְבַּע בְּךָ שׁוֹצֶפֶת
רוֹגֵעַ בּוֹא אֵלַי רַכִּים הָבֵא מֵימֶיךָ
וּשְׁכֹךְ בִּזְרוֹעוֹתַי צַנֵּן בִּי אֲפִיקֶיךָ