הַיְּדִיעָה הִיא גֵּיהִנֹּם/ אשבעל עשתורת

אַל תָּסִירִי אֶת עֲלֵה הַתְּאֵנָה הַזֶּה .

הַי הָרוּחַ הַקַּלָּה בַּחֲלִילִי  

נישבי , אָשִׁיר לָךְ  שִׁיר עַל בֹּקֶר

קַל כְּמוֹ אֹבֶךְ גַּרְגִּירִים בָּאוֹר.

הֵן בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאָהַבְנוּ , עַל רַצֵּי הַכֶּסֶף הַקָּרִים

הַלְּבָנָה צִוְּתָה בְּחֹשֶׁךְ

" זֶבַח עַבָּדִי , אֶת הַגּוּפִים " .

אֵיךְ נֶעֱקַדְנוּ שְׁנֵינוּ לְיִלְלַת הַזְּאֵבִים

וְגֵיהִנֹּם שֶׁל אַהֲבָה נוֹלַד

כְּמוֹ וּוָלָד שֶׁל עִוְעִים  

שֶׁאִמָּהוּת פּוֹצֵעַ , קוֹרֵעַ רַחֲמִים.

ובכקנו וְשֶׁנֶּאֱהַבְנוּ לִבְלִי הַפֶּרֶד

לִבְלִי הַפֶּרֶד

אֶת זְאֵבַת , אֲנִי קָרָאתִי

וְהַפְּסוּקִים הָאֲסוּרִים....

טִפָּה אַחַת קְטַנָּה , פִּרְכּוּס וְעוֹד אַחַד

אֵגֶל טַל שֶׁל זֶרַע וּבִטְנְךָ שֶׁשָּׁכְחָה

וּכְבָר אָבְדָה הַיְּדִיעָה

נֶעֶטְפָה בִּקְרוּם דַּקִּיק שֶׁל

עֲלֵה הַתְּאֵנָה.

אַתְּ נינגל וְאֶת עַשְׁתֹּרֶת , כְּבָר הֵנִיס הָאֱלֹהִים

וּפָרַשׂ  אֶת שְׁמִי הַבֹּקֶר

כְּחוֹפָהּ שֶׁל תְּאֵנִים.

רַק שְׂרִיטָה אֲשֶׁר שָׂרֶטֶת

בֵּין זִיפִים עַל הַצַּוָּאר

עוֹד תָּעִיד עָלַי בְּלַחַשׁ

שֶׁשָּׂרִית עִם אֱלִילִים.