השקט שלךְ/ ליאל אדמון

אֲנִי גּוֹרֵר אֶת רַגְלַי מִדֶּלֶת לְקִיר הָלוֹךְ וְחָזוֹר

מַחֲלִיק עֲקֵבִים עַל רְצָפוֹת כְּדֵי לַחְשׁוֹב עַל קַרְקַע.

קַר.

הַשֶּׁקֶט שֶׁלָּךְ לָבָן וְסוֹפִי.

אֶגְרוֹפִים מִתְכַּוְּצִים, דֹּפֶק – חָסֵר.

אַתְּ אֵינֵךְ.

מְנַסֶּה לֶאֱסֹף בֵּין זִכְרוֹנוֹתַי לְחִישׁוֹת מִמֵּךְ  

שֶׁיִּהְיוּ לִי לְמַחֲשָׁבוֹת הֲגוּנוֹת.

הָרָהִיטִים אֵינָם, הַסְּפָרִים, הַנַּעֲלַיִם... כְּלוּם.

רַק פְּתָקִים שֶׁהִשְׁאַרְתְּ עִם שִׁירִים שֶׁלֹּא גָּמַרְתְּ.

קִיר וְעוֹד קִיר וְעוֹד קִיר לָבָן,

כַּמָּה מוּחָשִׁיּוּת אֶפְשָׁר לְגַיֵּס בְּלֹא צֶבַע?

כַּמָּה תֹּכֶן בַּהֵד הַקָּצָר שֶׁנּוֹתַר מִשְּׁמֵךְ. וַאֲנִי כְּלוּם.

הָאֲוִיר דָּלִיל כָּאן - כַּמָּה כָּאן יֵשׁ אִתִּי.!.

וְלִפְעָמִים, לְמָשָׁל עַכְשָׁו – כַּמָּה אֵין.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם אַתְחִיל לְצַטֵּט שִׁירִים שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוּלַי

הַחֹשֶׁךְ יַחֲזֹר וְאוּכַל לְחַמֵּם אֶת גּוּפִי בִּנְשִׁימוֹת סְדִירוֹת.  

אֲבָל אֵין לִי זִכָּרוֹן, רַק הַשֶּׁקֶט שֶׁלָּךְ –

לָבָן וְסוֹפִי.