צילום: עמי ורדי
מופע שחר כהן נטלי כחלון – חלון לים התיכון/ יאיר שפרלינג
שחר כהן ונטלי כחלון מצטרפים לכוח מוזיקלי ייחודי במופע בכורה חדש, שמחבר בין פולק-רוק מערבי לשורשים עשירים מהים התיכון - חוויה אישית ומוזיקלית שמאירה את הקסם התרבותי של האזור
תיאטרון יפו אירח מופע אינטימי ונעים, אקוסטי ברובו, באולם קטן ומסודר עם במה עטופת עשן ומוקפת בתאורה חמה.
השירים היו בהתאם לשם המופע, "חלון לים התיכון" — בשלל שפות מן המזרח התיכון: טורקית, יוונית, לדינו ועיראקית, כאשר כולן שולבו עם תרגומים עבריים.
המופע נפתח בצורה אקוסטית, עם שיר ששחר ונטלי ביצעו בגל״צ כשבוע קודם לכן, ושייכלל באלבומו השלישי של שחר, "אל תבכה ילד"( ארקדש)
זו הייתה הופעת בכורה מוצלחת לשיר, כאשר נטלי שרה בטורקית בקול מלטף ושחר משתלב בעברית בקולו המחוספס — שילוב יפהפה בין שני העולמות הקוליים.
ליוו אותם ניב הרמתי על גיטרה קלאסית ו־רמי גבאי על פד תופים אלקטרוני.
בשיר השני שחר כבר עבר לפנדר סטרטוקסטר שלו, בעוד ניב המשיך ללוות בגיטרה קלאסית.
שתי הגיטרות ניגנו בסנכרון מלא והרמוני, בזמן שהפרקשניסט רמי מלטף את הרייד ונותן מקום לשירה של נטלי לפרוח.
שני השירים הבאים, ביוונית, כבר הביאו איתם שינוי אווירה - וגם שינוי בתאורה, שעברה לגווני ארגמן.
הקהל נכנס לאווירה, שר יחד עם נטלי ושחר ומוחא כפיים בהתלהבות. המעבר של רמי לנגינה על קחון מוסיף שכבת קצב חמה שמתאימה בדיוק לאווירה.
ניב מוסיף נגינה מרגשת על מלודיקה, ושחר משתמש באפקטים כמו פייזר שמעניקים לשיר תחושה מעט טריפית.
באמצע הקטע הראשון, התאורה הופכת צבעונית, האווירה טברנית לחלוטין, והקהל נכנס עוד יותר לתוך החוויה.
בקטע השני הפזמון חי ובועט, ושחר ונטלי שרים ביוניסון עוצמתי.
שחר יוצא לראשונה לסולו עם סאונד וינטאג'י מגניב.
לפני השיר החמישי שחר מספר על השורשים העיראקיים שלו ושל נטלי,
וההרכב עובר לנגן את "ההמנון" של יהודי עיראק - "פוג אל נחל" - שזכה לפרסום מחודש בעקבות גרסתו של דודו טסה בסרט סוף העולם שמאלה.
הקהל מוחא כפיים בקצב יחד עם ההרכב לאורך כל השיר, והקצב משתלט כששחר מעודד את הקהל בקריאה: 'תנו לנו קצת קצב!'.
השיר השישי היה "סולו עראק" של המשורר רוני סומק, ששחר הלחין. זהו שיר שנוגע בשורשים ובמהות של יהדות עיראק.
הקטע נפתח בסולו גיטרה של שחר, שמתפתח לדואט אינטימי בינו לבין המלודיקה של ניב. באמצע הוא יוצא לסולו קצר בעל אופי פינק־פלוידי, מלא דיליי שמרחיב את החלל - ללא ספק אחד הרגעים הבולטים שלו לאורך המופע.
השיר השביעי היה "אמונתי", יצירה מקורית של נטלי. כבר מההצגה שלה לפני השיר היה ברור עד כמה הוא יקר לליבה. הביצוע שלה היה מרגש ומדויק, וזהו כנראה השיר בעל האופי הכי נגיש במופע - כזה שהכי הרבה אנשים יוכלו להתחבר אליו.
השיר השמיני נפתח בקטע אינסטרומטלי מתוך השיר הידוע של אום' כולת'ום -"אינתא' עומרי. המשיך בביצוע "כל עוד נפשי" של המשורר אלי אליהו .
הקטע נפתח אינסטרומנטלית: פד התופים האלקטרוניים עוברים לקחון, הסינתיסייזר חד ומתפקד כבאס, הגיטרה החשמלית עוברת לדיסטורשן, ונטלי מוסיפה קולות רקע אווריריים.
הקהל מצטרף במחיאות כפיים לפי הקצב, וכשהמילים נכנסות, הסינתי הופך לכלי מלודי עם מניירות מזרחיות, בעוד הקהל ממשיך להחזיק את הקצב בהתלהבות.
השיר התשיעי היה "מורניקה" בלדינו, בביצוע של "שחרחורת". נטלי נותנת כאן את אחד הביצועים הוירטואוזיים ביותר שלה בערב — עם סלסולים יפיפיים שהקהל מקבל באהבה גדולה.
השיר העשירי, יווני במקור והתפרסם ב"לילה גוב", הוא "הכל בגלל אהבה".
הקטע נפתח בגיטרה ספרדית יפהפייה של ניב, כששחר חוזר לגיטרה האקוסטית ונותן סולו פתיחה מלודי.
רמי מככב כאן על הקחון, עם נגיעות טמבורין בשתי הרגליים. לראשונה מצטרף ניב גם לקול שירה שלישי ומשמעותי בפזמונים.
באמצע הקטע נקרע לשחר מיתר, אבל הוא מתגבר על התקרית בפאסון מרשים, ממשיך כאילו לא קרה דבר, ואף מצליח לבצע סולו שעוקף את המיתר המדולדל ונשמע מצוין.
להדרן ניב חוזר לבמה לבדו ומנגן קטע סולו קצר על גיטרה קלאסית, ולאחר מכן שאר ההרכב מצטרף "במפתיע".
הם מסיימים עם הדואט ששחר ונטלי ביצעו בגל״צ —"אל תבכה ילד" — וייצא באלבומו השלישי של שחר, אותו גם ניגנו בתחילת המופע.
הקטע נפתח בדואט מלודיקה־גיטרה עם פייזר, הסאונד המזוהה של שחר. השיר משלב עברית וטורקית, ומהווה סגירת מעגל יפה למופע, כשהוא מחזיר את הקהל אל השיר שפתח את הערב.
המופע כולו היה חוויה מוזיקלית מרגשת, אינטימית ובעלת עומק. השילוב בין שחר ונטלי - הקול המחוספס מול הקול המלטף - יוצר דינמיקה מרתקת, וההרכב כולו מציג נגינה ברמה גבוהה, מגובשת ומדויקת. הקהל היה שותף מלא במופע: שר, מוחא כפיים ונכנס לכל שינוי באווירה, מהשקט האקוסטי ועד האנרגיה הים־תיכונית המתפרצת.זהו מופע שמצליח להיות גם מוזיקלי וגם מרגש - ויוצאים ממנו עם תחושה של מסע מלא צבע, שורשים, חום, וחיבור חי בין הקהל לאמנים.
יאיר שפרלינג — זמר-יוצר וגיטריסט
